כשאושיק לוי הצעיר החליט בשנות ה־70 שהוא רוצה להקליט אלבום בכורה בעל צליל ייחודי ושונה ממה שנעשה אז בארץ, הוא לא חסך באמצעים. אחרי שגייס את מיטב אנשי המקצוע היה חסר לו משהו בצליל של אחד השירים, "אין מילים". משהו שיכול היה לספק ההאמונד, אורגן חשמלי, שהיה המילה האחרונה בתחום. ממש במקרה, ללהקת מרמלדה הבריטית, שהייתה אז בשיא הפופולריות שלה בעקבות הלהיט "Reflections of my life", היה האמונד, וממש במקרה הלהקה הגיעה באותה תקופה לישראל. "הקלידן יעקב נגר ז"ל, אמר לי: 'אושיק, יש להם את ההאמונד שאנחנו חייבים בשביל השיר'", מספר לוי. "לא התעצלתי, הלכתי לקולנוע 'תל אביב', דיברתי איתם והסברתי שאני צריך את ההאמונד להקלטה אחת, לקחתי שני סבלים שיסחבו את זה וסחבנו את זה ברחוב ברגל, וזה וואחד כלי, וכך נוצר הסאונד המיוחד של 'אין מילים'".




לשיר עם חיטמן



בפנתיאון המבצעים הגדולים של המוזיקה הישראלית, לאושיק לוי (72) יש מקום של כבוד: בקולו החם והמלטף, מלווה לוי את חיינו יותר מחמישה עשורים, ואחראי לקלאסיקות רבות, בהן "בלדה לשוטר", "חוזה, לך ברח", "לישון, לישון", "יונתן, סע הביתה", "זכרון יעקב", "טוליק" ועוד.

את המוזיקה גילה כבר בילדותו. אביו, שהיה ממוצא תימני־בולגרי, חלם להיות שחקן, ואילו אמו, שהייתה ממוצא יווני־בוכרי, אהבה לשיר. "במסיבות ליל שישי", הוא נזכר, "נהגה המשפחה לשבת סביב השולחן, לעשות קידוש ולשיר עד השעות הקטנות של הלילה, יחד עם השכנים - דודו ודודתו של עוזי חיטמן ז"ל".

בהשראת אחיו, הזמר לוליק, השתתף לוי בגיל 10 בתחרות זמר לילדים בבנייני האומה בירושלים וקטף את המקום הראשון. בשנת 1962 התגייס ללהקת פיקוד המרכז והשתתף בתוכניותיה "למה כובע" ו"לא רוצים טובות". לאחר שחרורו הופיע בהצגה "שייקספיר איננו" ושר במסגרת רביעיית הטיילת לצד גבי ברלין, חדוה עמרני, דוד טל (רוזנטל) ואריה גרנות. ב־1966 הקים עם חבריו מרדכי (פופיק) ארנון וחנן גולדבלט את שלישיית התאומים, שהייתה מעין מקבילה של הגשש החיוור ושילבה גם היא בתוכניותיה מערכונים ושירים. במקביל להצלחת שלישיית התאומים, השתתף לוי במחזמר "קזבלן" וגם כיכב בלהקת הכרמלים לצד אחיו לוליק, חנן גולדבלט, מיכל טל ורות ביקל. הלהקה הופיעה בפריז, בלגיה, איטליה וארצות הברית.




מתי כספי עושה קולות



ב–1970, לאחר פירוקה של שלישיית התאומים, התחיל לוי לעבוד על קריירת סולו. הוא הוציא תקליטון סולו שכלל את הלהיט הראשון שלו כסולן, "חוזה, לך ברח", שכתב לו יענקל'ה רוטבליט והלחין שלום חנוך. הצלחת השיר עודדה את לוי לעבוד על אלבום סולו מלא ראשון.

לוי, שנתפס עד אז כזמר רך מהסוג השנסונרי, בטח מול הרוק הבועט ששלט באותה תקופה בארץ ובעולם, החליט לנפץ את התדמית ולקבץ את בליל ההשפעות המוזיקליות הרבות שאותן ספג אל תוך אלבום הסולו הראשון שלו. לשם כך התחבר עם להקת הצ'רצ'ילים הפופולרית, שהופיעה באותן שנים עם אריק איינשטיין, ועם להקת זיעה קרה, שכללה אושיות ג'אז חלוציות דוגמת אהרל'ה קמינסקי, שמוליק ארוך ואלונה טוראל. בנוסף, קיבץ לוי את היוצרים הבולטים והמרעננים של התקופה, בהם שלום חנוך, יהונתן גפן, צביקה פיק, דוד קריבושי, אלונה טוראל, יענקל'ה רוטבליט, מתי כספי, קובי אשרת, אסי דיין ועוד.

אלונה טוראל. צילום: יח''צ

בשנת 1971 יצא אלבום הבכורה של לוי, "קצת שקט", שכלל כמה מהלהיטים המפתיעים של התקופה: מלבד "חוזה, לך ברח" ושיר הנושא, זכו להצלחה גם "לישון, לישון", "שיהיה לך טוב", "שתי אחיות" ו"הרץ למרחקים ארוכים".

האלבום מיתג את אושיק כזמר פופ־רוק חדשני והביא לידי ביטוי גם את הצד הרך שלו באמצעות בלדות שקטות. כך דרים באלבום בכפיפה אחת "דג הצלופח", "כץ", "שיהיה לך טוב" ו"שתי אחיות" הרוקיסטיים יותר, "קצת שקט", "הרץ למרחקים ארוכים" ו"חוזה, לך ברח" השקטים, ו"אם אלוהים היה רוצה", "לישון, לישון", "לא יודעים" ו"אין מילים" הפופיים. לאחר "קצת שקט", התבסס סגנונו המוזיקלי הרך של לוי, ואלבומיו הבאים כבר היו יותר מלודיים ופחות רועשים וניסיוניים.

"זה היה תקליט שנתתי בו את הנשמה", אומר לוי 45 שנה אחרי, "עשינו חזרות באולפני אשל וחיפשנו חומרים, הקלטנו וגנזנו והקלטנו וגנזנו, זה היה אלבום של ניסויים מוזיקליים. אני מאוד גאה באלבום הזה".

"ידעתי שהם יביאו את הסגנון שאני אוהב". להקת הצ'רצ'ילים. צילום: יח''צ"ידעתי שהם יביאו את הסגנון שאני אוהב". להקת הצ'רצ'ילים. צילום: יח''צ

איך בחרת את השירים? את היוצרים?

"כשאני בוחר שירים, אני קודם כל שם לב לטקסטים, חייב להתחבר לטקסט. לאחר מכן אני שם לב אם הלחן מתלבש על הטקסט כמו שצריך ולאחר מכן אני מסתכל על המכלול של טקסט, לחן ועיבוד. את יהונתן גפן ושלום חנוך הכרתי, עם אלונה טוראל שירתי בלהקה הצבאית, כך שלמעשה הכרתי את רוב היוצרים שהשתתפו באלבום במסגרות כאלה ואחרות".

איך הכרת את הצ'רצ'ילים ואת זיעה קרה?

"את הצ'רצ'ילים הכרתי עוד ב־66'. היה בחור בשם קדוש בשכונת שפירא בתל אביב, הייתה לו חצר גדולה עם סוסים והוא היה מוכר אבטיחים. כל שישי הצ'רצ'ילים היו מופיעים אצלו ונהגתי להופיע איתם. אהבתי את הלהקה מאוד וידעתי שהם מתאימים לאלבום שלי ויביאו את הסגנון שאני אוהב. את זיעה קרה הכרתי מההופעות, וכאמור, אלונה טוראל הייתה איתי בלהקה הצבאית, הנגנים האחרים, ממלו גיטנופולוס ואהרל'ה קמינסקי ניגנו בהקלטות של 'התאומים'".

"באותו זמן כולם חיפשו את הסאונד המיוחד של הצ'רצ'ילים", אומר גם מיקי גבריאלוב, חבר הלהקה, שהשתתף בהקלטות "קצת שקט", "מיפה ירקוני, שלישיית התאומים וצביקה פיק ועד אריק איינשטיין. כשאושיק עבד על האלבום עם חלק מחברי הצ'רצ'ילים, הוא פנה אלי כדי שאעשה את העיבוד ל'אין מילים', ובכללי אני זוכר שהבאנו לאלבום את הטאץ' המיוחד של הצ'רצ'ילים".

"נהנינו לפרוץ דרך". מיקי גבריאלוב. צילום: גדעון מרקוביץ' פלאש 90"נהנינו לפרוץ דרך". מיקי גבריאלוב. צילום: גדעון מרקוביץ' פלאש 90

"זו הייתה עבודה מוזיקלית רצינית שהייתה חדשנית לתקופתה ונהנינו לפרוץ דרך חדשה", מוסיפה גם אלונה טוראל.

אגב, בנוסף לרשימת היוצרים והנגנים הארוכה שהשתתפו בהקלטות, גם את קולות הרקע סיפקו שמות גדולים. "שייקה לוי ומתי כספי עשו לי קולות ב'דג הצלופח'", מספר לוי. "שייקה היה חבר שלי, ואף שהיה בגששים רצה לשיר קצת לבד, אז הזמנתי אותו לאולפן, ומתי כספי היה ממש בתחילת דרכו, אחרי הלהקה הצבאית, אז ישבנו באולפן וזרמנו".

מי שהיה אחראי לצליל פורץ הדרך של האלבום הוא טכנאי הסאונד יהודה קולטון, שחזר זמן מה קודם לכן מלונדון. "בלונדון עבדתי בחברת התקליטים Decca", מספר קולטון. "אושיק נתן לי יד חופשית לעשות באלבום כל מה שבראש שלי. הקלטנו אותו בארבעה ערוצים, דבר שלא עשו עד אז בארץ, והשתמשתי בכל מיני טריקים חדשניים. ב'לישון, לישון', למשל, ניגנתי את הסרט הפוך, זה משהו שעשו פעם באחד משירי הביטלס. גם בקאבר לשיר של אל קופר עשינו סאונד לא פחות טוב מהמקור. לכן, התקליט נשמע יותר אנגלי מאשר ישראלי, עם סאונד שלא נעשה פה".

אושיק לוי. צילום: נרי גבישאושיק לוי. צילום: נרי גביש

קולטון חושף כי כל העבודה על האלבום כמעט ירדה לטמיון באחד הלילות באולפן: "בשעה שבע בערב כל הסרט עם ההקלטות השתחרר מהמכונה ועף לאורך כל האולפן. עכשיו, בסרט היו כל ההקלטות, אז כל הלילה אושיק ואני אספנו מילימטר־מילימטר את הסרט. בסוף הצלנו אותו".

אושיק, אתה חושב שהאלבום הקדים את זמנו?

"לא יודע אם הוא הקדים את זמנו, אבל הוא היה חדשני מאוד מבחינת הסאונד. קולטון, שחזר בדיוק מלונדון, הביא איתו את ההשפעות המוזיקליות הכי חדשניות ועשה עבודה מעולה".

זה היה אלבום הפריצה שלך.

"כן. זה היה אריך הנגן הראשון שהשקעתי בו את כספי, נשמתי וכל מה שהיה לי".

במבט לאחור, היית משנה משהו באלבום?

"לא הייתי משנה דבר".