כשבן זאב מדבר על שיר חדש, זה לא מובן מאליו, על רקע עלייתם של כוכבים צעירים והיחס לאמנים הוותיקים שעיצבו את פני המוזיקה הישראלית.
"זמנים משתנים. אני לא אדם נוסטלגי, אבל אני מתגעגע לתמימות ההיא", אומר מי שחתום על להיטי ענק כמו "למון טרי", "גנבים", "רדיו דבר אלי", "לאה גנוב" ו"כולם רוקדים", שחרכו את הרדיו בסבנטיז ובאייטיז.
"אני לא יודע אם אני יכול לייצר להיט היום, אבל אני כל הזמן מנסה ולא מפסיק לנסות. זה מה שחשוב. כמי שמשדר ברדיו כאן 88, אני נחשף למרבית השירים שיוצאים היום. לרובם אני לא כל כך מתחבר. אני לא אומר שזה לא טוב, אבל מי שמתחבר לזה - שיתחבר. יש לי מוניטין מעולם אחר ואסוציאציות מעולם אחר, ואני דבק בהם".
בן זאב (68), אושיית רדיו ומוזיקה ותיקה, היה מחלוצי הסטנד־אפ בישראל וניתן בהחלט להגדירו אמן רב־תחומי: מדבב, מחבר פרסומות, שחקן, פזמונאי ועוד. כשאני מכנה אותו מולטי־טאלנט, הוא מיד דואג לתקן אותי: "אני לא חושב שאני מולטי־טאלנט, אני עושה את אותם דברים כבר 50 שנה. שום דבר לא השתנה בנושא הזה. רוב הדברים הם באותו תחום, פחות או יותר. זה טבעי עבורי".
בשנות ה־70 וה־80, כיכב על מסך הטלוויזיה כשהגיש תוכניות פופולריות כמו "עוד להיט". בראשית הניינטיז עבר לערוץ 2 הניסיוני והגיש תוכנית בשם "דורי באוויר". לאורך השנים הגיח לא פעם לטלוויזיה כמנחה תוכניות בערוץ 1 וערוץ 2. עם זאת, כשאני שואל מדוע הוא לא מופיע יותר מדי על המסך הקטן, אני מרגיש שזו נקודה רגישה עבורו. "אני מאוד רוצה להופיע יותר בטלוויזיה", הוא מדגיש. "זו מדיה חשובה ורחבה שחושפת אותך לקהל יותר רחב. אם זה היה תלוי בי, הייתי מאוד שמח שזה יקרה. שיגעו לנו את השכל עם ריבוי הערוצים. אתה כבר לא יודע איך לעקוב. היה צריך להיות ערוץ אחד וזהו. אנחנו כבר מאבדים את עצמנו - מריבוי ערוצים ועד אופניים חשמליים ואייפונים".
התרעות פיקוד העורף