הסינגל, שאמנם כולל לחן מלודי שמתמזג היטב עם הטקסט הכואב שגולן שר, הוא שיר טוב וסביר להניח שקהלו של גולן (וזה ניכר רק מהצצה בטוקבקים) יאמץ לחיקו בקלות (עד השיר הבא). מה גם שמרבית השירים שגולן מבצע בקולו המלטף נשמעים טוב (גם אם ישיר "יונתן הקטן רץ בבוקר אל הגן").
אבל, ויש אבל גדול, כמה כבר גולן יכול לחדש בשיר הזה? הוא אשף בשירי שיברון לב, אבל בכל פעם מגיש את "אותה גברת בשינוי אדרת", מה שהפך כבר די מאוס וחוזר על עצמו עד שעמום.
בהאזנה לשיר, יש כל הנתונים המזוהים והצפויים ביותר של גולן: הוא פגע ברגשותיה של מישהי, היא ריסקה לו את הלב כשהחליטה להיפרד והוא בוכה ובוכה ובוכה על מר גורלו. לבי לבי.
ב"כמה ימים" שהקליט לאחרונה עם משה פרץ הוא חידש למשל, כי דיבר על חברות ואחוות אחים. ב"טירוף מתוק" הוא הגיש את אותה תבנית של שיר אהבה אך בניחוח לטיני ומתקתק. לעומת זאת, לפני 3 חודשים ב"אסתדר לבד" חזר גולן שוב על האלמנט של בית ריק ולב שבור אחרי פרידה. וכך גם ב"המילים החסרות" שהקליט גם לאחרונה עם משה פרץ.
התרעות פיקוד העורף