בעשור האחרון, על אף שלא חדלה להופיע, מיעטה להקליט חומרים חדשים, וחמש שנים חלפו מאז שירה הקודם, "ריקוד חדש". "אני תמיד מקבלת טקסטים ולחנים ולפעמים גם כמעט מקליטה אותם", היא מספרת, "אבל כשזה לא באמת נוגע לי בלב ומרגיש נכון, אני לא מקליטה. אני אוהבת שירים עמוקים עם משמעות, עם מלודיות יפות, עם חשיבות".
כנראה שהשיר המיוחל הגיע, ובימים אלה יצא לתחנות הרדיו שיר חדש שלה, "המחשבה על המים". את מילותיו כתבה רחל שפירא והלחין תומר הדדי. "תומר המוכשר, שאיתו אני עובדת מאז אלבומי האחרון ("ישראלית"), נמצא בקשר טוב עם רחל שפירא, שהיא כותבת ענקית", היא אומרת. "לא מזמן סיפר לי שהלחין שיר שרחל שלחה לו לפני כשלוש שנים ושכב אצלו במגירה. הוא הפציר בי לשמוע אותו. מהרגע הראשון ידעתי שאני חייבת להקליט אותו. זה שיר שמדבר על סגולות הטבע ובעל מוסר השכל חשוב: אם אדם רוצה משהו, הוא יכול להשיגו. הוא רק צריך באמת לרצות זאת".
ההיכרות הראשונה שלי עם אילנית (71) התרחשה לפני כארבע שנים. פניתי אליה כמעריץ וביקשתי לפגוש אותה ולשמוע ממנה סיפורים על הקריירה שלה. אילנית, שהצטיירה בעיניי כאושיית זמר עברי, לא היססה והסכימה מיד למפגש נטול אינטרסים, עם מעריץ שלא הכירה בחיים.
היא שידרה צניעות, ענווה ובעיקר הצדיקה את התדמית החיובית שדבקה בה. "אני בכלל לא מרגישה אייקון או אגדה. אף פעם לא התיימרתי להיות כזו", היא אומרת עכשיו, כשנזכרנו בפעם הראשונה. "יש קהל מכל הגילים שמגיע להופעות שלי ואוהב את השירים שלי, וזו זכות גדולה עבורי. אני מרגישה בת מזל ולא לוקחת את זה כמובן מאליו. אהבת הקהל נותנת לי כוח להמשיך לשיר ולהופיע".
התרעות פיקוד העורף