היא גדלה בבית דתי מסורתי בגוש קטיף. אחרי ההתנתקות, עברה להתגורר בתל אביב וחיה כחילונית לחלוטין. בשלב מסוים הרגישה שהחינוך מהבית חזק ממנה, וחזרה בתשובה, שבאה לידי ביטוי גם במוזיקה שלה. וכשהיא עוטה על עצמה את כיסוי הראש, שהפך עבורה סוג של סמל מסחרי, החלה לעבוד על אלבום הבכורה שכלל להיטים כמו "שדות", "ענני" ו"בוא נדבר אמת", שחרכו את הרדיו והפכו אותה לאחד השמות המוערכים בתעשייה המקומית. אך הכיסוי שעל ראשה לא מפריע לה להופיע מול קהל מעורב. "אני רואה במוזיקה שלי שליחות להעביר את המסרים שלי לעולם, לכן אני יוצרת", היא מסבירה. "המוזיקה שלי נועדה לגעת בכל האנשים, לא רק בנשים. היא לא שירת נשים".
בבית הראשון של השיר היא כותבת: "מטוסים חוצים שמיים עמוסים/ כמוני מנסים למצוא שבילים/ שאף אחד עוד לא היה בם/ רק לרגע תהילה שייגמר בעוד שנייה/ אורות כבים/ כולם הולכים/ אבל רוצים אליך".
"כתבתי את השיר גם על הכוכבות המידית שיש כיום, וגם השתמשתי בכך כמטפורה לתהליך הבריחה מדברים כמו אהבה, אינטימיות ואמת", היא מסבירה. "כולנו בתהליך בריחה לפעמים, ובכך עוסק השיר".
לקראת סוף השיר משתלב קולו של נצ'י נצ' (רביד פלוטניק), שהפך לידיד קרוב שלה. "כשנצ'י שמע את השיר הראשון שלי, הוא אמר לניר מימון שמדובר בשיר טוב, וביקש ממנו למסור לי את זה", היא מספרת. "מאוד התרגשתי. כשעבדתי על האלבום הראשון, נצ'י וכל חבורתו ייעצו והדריכו אותי. כשניר ואני חשבנו מי יוכל לתרום את קולו לשיר, נראה לנו טבעי שנצ'י הכי מתאים".
התרעות פיקוד העורף