כשברי סחרוף שר ב"כמה יוסי", "ולשלמה יש גיטרה בצבע לבן" הוא תרם להכנסתו להיכל התהילה של שלמה מזרחי, אחד הגיטריסטים המשפיעים והגדולים בישראל.
הוא מלווה את הפסקול הישראלי כחמישה עשורים, וחרף גילו המתקדם (70), הוא עדיין מקפץ ומתרוצץ על הבמה. מי שהנהיג את ההרכב "הבמה החשמלית", היה חבר בלהקת "כף התקווה הטובה" ואחראי על פרויקטים מוזיקליים מצליחים כמו פסקול הסרט "קוקו בן 19" ו"עבודה עברית 1", נשאר כתמיד עם תשוקה בוערת בלב לאהבת חייו הגדולה: הגיטרה.
"כשהייתי ילד קטן ורק קיבלתי את הגיטרה, הייתי מבלה ימים שלמים איתה בשביל לחוש", הוא אומר, "להכיר וללמוד אותה, עד שאצליח להוציא את הצליל שרציתי. אמי דאגה למה אני לא אוכל ולא ישן ורק מנגן, אבל בסוף היא הבינה שזה הגורל שלי".
לא בכדי זכה מזרחי לתואר "ג'ימי הנדריקס הישראלי" - כינוי שהוא מקבל בהערכה אך בהסתייגות: "ג'ימי הוא הגיטריסט הכי טוב בעולם לדעתי, וזה כבוד עבורי שמשווים את הנגינה שלי לנגינה האלוהית שלו, אבל אסור לשכוח שאני מוזיקאי בזכות עצמי, שמביא את ה־Feel ואת היכולות שלי. אני רוצה שיזכרו אותי כשלמה מזרחי ולא כ'זה שמנגן כמו ג'ימי הנדריקס'. מוזיקאים תמיד אהבו את המוזיקה שלי. עשיתי דברים שהקדימו זמנם. ב'ילדה קטנה' של גבי שושן ז"ל, שבו ניגנתי והפקתי מוזיקלית, יצרתי מבנה ומעברים של 'דייר סטרייטס' עוד לפני שהם נולדו", הוא מעיד ומוסיף: "הקדמתי את זמני. זה ש־100 איש אומרים לי: 'שלמה, גדלנו עליך!', זה מחמיא ומפרגן, אבל מה זה עוזר לי? אני חושב שלא הכניסו אותי כל כך למיינסטרים ולא בצדק. בשיר החדש שלי, יצרתי מוזיקה ומלודיה, שאני יודע שאנשים מהקשת הרחבה יוכלו להתחבר אליה".
הסינגל ששוחרר לאחרונה, "גן עדן פסיכדלי", נשמע בהאזנה ראשונה כאופרת רוק שנוצרה אי שם בסבנטיז. חוץ מקטעי הסולו המרהיבים שמזרחי שילב בשיר, הוא צירף ילדה בת 12 לשיר קטע אופרה, שבר מבנים מוזיקליים ויצר מוזיקה קליטה ונוגעת מכל התמהיל שרכש לאורך השנים. "למילה 'גן עדן' יש הרבה משמעויות ברמה המיסטית והרוחנית", הוא מסביר. "הוספתי את המונח 'פסיכדלי', כי רציתי לפתוח את המחשבה ולהוסיף מילה שתיתן פתח לאנשים לפנטז על זה. פסיכדליה זה לא רק סמים; זאת תרבות של ויז'ן וחוויות וצבע. השיר הזה ישב אצלי במשך שנתיים, ונהגתי לנגן אותו לידידה בגיטרה אקוסטית. בכל פעם היא לחצה עלי להקליט אותו. לפני חודשיים החלטתי לעשות זאת, וישבתי על כל פרט בו. דאגתי שהנגינה תהיה חיה, כמעט ללא ציוד ממוחשב, כדי ליצור משהו אמיתי וחי".
יש תקומה לרוק הישראלי?
"מוזיקה לא קשורה לזמן ולמקום; היא קשורה לנשמה ולרגש. לכן האמירה כאילו הרוקנרול מת זה בולשיט. מוזיקה היא מונח ערטילאי, ובשיר שהוצאתי גישרתי בין הדורות והסגנונות המוזיקליים".
אתה מצליח להתאקלם בעידן הרשתות החברתיות ושיטות קידום השירים כיום?
"אני חושב שזה מאוד חשוב. פעם, בשביל לשלוח שיר לתחנות רדיו, היית צריך להגיע לתחנה פיזית ולהעביר דיסק או תקליט. היום אתה פשוט מעלה אותו לאינטרנט ונחשף לקהל רחב יותר. הקדמה הזו היא דבר מעולה למוזיקאים. מובן שבכל דבר טוב יש גם רע, כשיכולים להוריד את המוזיקה שלך בחינם. אבל מבחינת חשיפה לקהל - אני חושב שהקדמה מבורכת".
אתה מצליח להתפרנס ממוזיקה?
"ברוך השם, אני מופיע, עובד בהפקות מוזיקליות שונות באולפן שלי ויוצר. במוזיקה, כמו בכל תחום, יש הישרדות. אני שייך לשורדים".
מתי תוציא את האלבום החדש?
"אני עובד עליו וכשהוא ייצא, אעשה זאת בצורה דיגיטלית ברוח הזמנים האלו".
אנשים יודעים שאתה שלמה מ"כמה יוסי" של סחרוף?
"ברור. לפעמים אנשים מזהים אותי בזכות זה. ברי הוא מוזיקאי וחבר שאני מאוד מעריך ואוהב, וזאת זכות גדולה להיות מונצח בשיר שלו".