אם יש רשימת שירים שסחפו אחריהם מדינה שלמה, הרי ש"הגברים בוכים בלילה" יתפוס מקום של כבוד בה. זו הייתה קלאסיקת בלוז ים תיכונית אמיתית, שהעזה בפעם הראשונה למוטט את תדמית המצ'ואיזם הגברי האופייני במדינה כמו שלנו, והציגה את הגבר הישראלי כאדם רגיש, אולי אפילו שברירי, שמחובר לעצמו ולרגשותיו.
"את השיר כתב הסופר אלון אבידר על חבריו החיילים משייטת 13 שנהרגו בזמן מלחמת לבנון הראשונה", מספר גדסי על הלהיט שיצא לאוויר העולם ב–1991, ואבידר מוסיף: "'הגברים' הם גופות החיילים המתים ששוכבים בתוך האדמה, מתחת לאבן שיש קרה. מתים. מבוזבזים. שם יידעו לבטח מה הטעם ללחך עפר בלשונך".
גדסי, שזכה לאחרונה בפרס מפעל חיים מטעם משרד התרבות בתחום המוזיקה הישראלית הים תיכונית, מבצע בכל הופעה את "הגברים בוכים בלילה", השיר שנחשב לאחד המזוהים איתו ביותר יחד עם "נפרדנו כך", שירו הראשון. אולם גדסי לא מספר בהופעותיו את השתלשלות האירועים השערורייתית שמסתתרת מאחורי השיר, ונחשפת כאן לראשונה.
"עכשיו, לפני שהאומנים היו מגיעים לפאב נהגתי לנגן על הגיטרה ולשיר שירים שכתבתי. אחד השירים שיצרתי ושרתי כבר בשנת 1980 היה 'הצועני', שכתב סופר ומשורר ירושלמי משותק, מוכשר ויפה תואר בשם מאיר רומי. מאיר הראה לי מילים שכתב והלחנתי את השיר עוד באותו הערב, ומי שעזרה לי עם הלחן הייתה אשתי דאז, מלי".
קוממי ממשיך לספר את סיפורו: "באותו מועדון של גדסי נהגתי לשיר את השירים לפני ההופעות, כמו הופעת חימום כזו. הקהל כבר ידע בעל פה את המילים, גם של 'הצועני'. יום אחד גדסי שמע את השיר והשתגע ממנו. הוא ביקש ממני להקליט אותו ועוד שיר ששרתי בשם 'נשמה טהורה'. אמרתי לו: 'אבנר, אני מאוד מכבד אותך, אבל אלו שירים שאני רוצה להקליט בעצמי. זה החלום שלי'. גדסי שכנע אותי ולא ויתר, אז הצעתי שנקליט את 'הצועני' בדואט".
"חתמנו על חוזה בנוכחות עד, הזמר ינון רצון ז"ל, ואבנר הבטיח שיעדכן אותי בכל צעד באולפן, בעיבודים וכל זה. סמכתי עליו. ואז הייתה תקופה שפחות ניגנתי במועדון, והייתי יותר עם להקת הרוק 'ילד', אז לא ידעתי בדיוק מה קורה. יום אחד קיבלתי טלפון מקרובי משפחתו של אבנר שאהבו אותי. 'מני, אתה חי בסרט!', הם אמרו לי, 'אבנר עכשיו באולפן מקליט את השירים שלך לבד'. לא האמנתי. התקשרתי לאבנר, והוא התחיל לגמגם".
קוממי מספר כי גילה שגדסי הקליט את שני השירים "הצועני" ו"נשמה טהורה" אצל מאיר ראובני. "הוא הכיר אותי מההופעות על הבמות, וכשביררתי איתו, מאיר אמר לי שגדסי מעולם לא אמר לו מי כתב את השירים". קוממי ועורך דינו יואל ריפל הגיעו למאיר ראובני וניסו לעצור את ההפקה. אחר כך הם הגיעו עם הפרשה הזו לבית המשפט. "נפגעתי מאוד מאבנר", מסביר קוממי את הצעד. "הוא ניסה לגנוב לי את הקרדיט".
ומה היה פסק הדין? "השופט פסק שאבנר יוכל להקליט את השירים רק אחרי שאני אקליט אותם. אז החלטתי לא להקליט אותם בפרינציפ", מודה קוממי. "אחרי המשפט ישבתי בבית קפה עם העורך דין שלי, ומאיר ראובני ניגש אלי והציע פשרה: שאני אקליט אצלו את השירים שלי, בהפקתו. מאיר אמר שגדסי עדיין רוצה את הלחן של 'הצועני' וסיפר שהוא הציע שאבנר יקליט את השיר עם מילים אחרות. התרככתי ובסוף הסכמתי. אפילו הקלטנו יחד בעידודו של מאיר את 'נשמה טהורה' בדואט. אבל מאז שיצא השיר אבנר ואני לא מדברים. ניסו הרבה פעמים לעשות בינינו סולחה, אבל לא הייתי מעוניין. אם הוא יבוא ויגיד עכשיו 'טעיתי' אהיה מוכן לקבל זאת".