את שירו החדש, "מודה אני" - המבוסס על תפילת השחר - חלם המוזיקאי דניאל זמיר בשנתו. כשהקיץ בבוקר לאחר ליל הסדר, נמנע ממנו לכתוב או להקליט את השיר שהדהד בראשו בשל קדושת החג. כשניסה לשמור אותו בזיכרונו, התערבב השיר עם ניגוני תפילות חג הפסח. אבל זמיר לא ויתר והתפלל עליו, ובצאת החג השיר חזר. "מודה אני" הוא סינגל שני מתוך אלבום חדש, "אליי", אלבומו ה־13 של זמיר. אלא שבניגוד לאלבומיו הקודמים, שמתוכם ארבעה אלבומי הופעות, באלבומו הנוכחי, המורכב מ־11 שירים שכתב והלחין, זמיר מתמקד בשירה, ופחות בקטעים אינסטרומנטליים.
"באלבום יש מנעד רחב של תחושות ורבדים מתוך החיים שלי", אומר זמיר. "מודה אני' זה שיר מאוד יהודי, אבל השירים הנוספים פחות דוסיים ופותחים צוהר לעולם שלם של צבעים ודימויים".
כמי שידוע בשיתופי פעולה מוזיקליים עם אמנים מהארץ והעולם, זמיר יוצא בימים אלה לסיבוב הופעות להשקת האלבום ומארח את חבריו המוזיקאים. בהופעת הבכורה בזאפה תל אביב ברביעי האחרון, זמיר אירח את הפסנתרן הפולני לאשק מודג'ה ונגן כלי ההקשה זוהר פרסקו; ב־13 במרץ, יום רביעי (22:00), בזאפה ירושלים, יזמין את חברו, הזמר החרדי המצליח ישי ריבו; ב-4 באפריל מופע משותף עם ההרכב SHALOSH במועדון הג'אז מצפה רמון, ב-29 במאי מופע דואו עם הגיטריסט ניצן בר, בעשן הזמן באר שבע.
זמיר (39) נולד בפתח תקווה למשפחה חילונית והוא בוגר תלמה ילין. בילדותו ניגן על פסנתר ותופים, ולבסוף בחר בסקסופון סופרן ("סקסופון סופרן דומה לקלרנית. אילו הייתי מקבל שקל על כל מאות אלפי הפעמים ששאלו אותי אם זה קלרנית, הייתי היום מיליונר"). בניו יורק הגדולה פגש את הזמר מתיסיהו, שהראה לו את הדרך למרכז חב"ד בברוקלין והשפיע עמוקות על חזרתו בתשובה לפני כ־15 שנים. "מתיסיהו הכניס אותי לחב"ד וברח מהדת", צוחק זמיר.
כיום זמיר גרוש, אב לשני בנים (7 ו־9) ומתגורר בירושלים. "אני ירושלמי בעל כורחי", הוא אומר. "הבנים שלי משאירים אותי בעיר, אבל באופיי אני תל־אביבי. אוהב את חיי לילה". חרף חרדיותו, הוא תומך בזכויות הקהילה הלהט"בית. "אומנם לא אצעד איתם, כי יש לי דברים אחרים לעשות, אבל זו זכותם", הוא אומר.
למה חשוב לך לחשוף את עמדתך בנושא?
"היחס להומוסקסואליות בחברה הדתית מונע מפחד קמאי עתיק. בעוד שברמה עקרונית, מוסרית והלכתית, משכב זכר אינו חמור מחטאים אחרים. לדוגמה, חטא לשון הרע משול ביהדות לרצח. אני מאוכזב מחוסר היכולת להבין את המציאות המשתנה. הלוואי שהיה לי אומץ לשנות ולחסוך מאנשים שלא בחרו בנטייה המינית שלהם את תחושת האשמה".
להופעותיו בעבר נהג זמיר להזמין את ידידתו, ציפי לבני עם בעלה, נפתלי שפיצר. "לפני כעשור הופעתי באירוע שקרא לשחרורו של גלעד שליט", הוא מספר על תחילת הידידות. "בתום ההופעה ציפי לבני, אז שרת החוץ, סיפרה לי שהדיסק שלי, 'אמן', שיצא באותה שנה, מסתובב בין שרי הממשלה. נוצר בינינו קשר חברי. גם הופעתי בביתם. היא אישה מאוד מרשימה, מוכשרת, משכנעת וכריזמטית. העולם הפוליטי כולו הוא פייק. יש בו שכבות על שכבות של שקר. אבל ציפי, למרות שאני לא מחזיק בדעותיה, כמעט שכנעה אותי. כידוע, דברים שיוצאים מהלב, נכנסים אל הלב. כששאלתי אותה פעם אם לא נמאס לה מהפוליטיקה, היא אמרה שכל עוד לא הגשימה את מטרתה, היא תמשיך להילחם. בינתיים היא לקחה הפסקה".