"המופע נקרא 'תשליך'. יש לזה, מן הסתם, משמעות. אני משליך כל מיני דברים מתוך ההיסטוריה שלי, מתוך העבר שלי, מתוך רצון לתקן. לשנות. מתוך תקווה". המופע החדש של רנד (57) יעלה ב־17 באוקטובר, חול המועד סוכות, במסגרת פסטיבל "ניגונים בצדק" - פסטיבל יהודי אלטרנטיבי חדש שיתקיים בנווה צדק. את המופע ביים איתן בלום והפיק מוזיקלית אסף תלמודי. במופע יספר וישיר רנד את סיפור חייו המורכב, דרך תחנות חייו: בני ברק, תל אביב, ירושלים, מלידה לילדות, פגישה ראשונה עם המוות, החיים בין שני עולמות, עולם התיאטרון, החזרה בתשובה, המשברים והיציאה לגאולה.
המופע נולד כתוצאה מהזמנה של הפסטיבל?
"(צוחק) האמת היא שהייתה הזמנה מפסטיבל 'ניגונים בצדק' לטובת הפקה, ולי היה רעיון לעשות מופע סיפורי חסידים מודרניים כמו בהצגה 'איש חסיד היה', אבל עם בן אדם אחד. התחלתי לכתוב סיפורים חסידיים. התחלתי להיפגש עם איתן (בלום), כמו שאני עושה בדרך כלל, ויצאנו לדרך. בדרך כלל אני מספר את הסיפורים שלי עם מעטפות ומלבושים. פה הרגשתי צורך לספר את הסיפור עם פחות מלבושים. להשליך את הסיפורים ברמה האישית. בלי משלים".
כלומר שולי רנד נטו.
"העולם מלא בסיפורים עד אין סוף. בחרתי בסיפורים שכמובן רחוקים מלהיות רכילותיים, אבל כאלה שמבהירים את הנקודות שעליהן אני רוצה לדבר, את השאלות שאיתן אני רוצה להתמודד. הסיפור מתחיל מרגע הלידה. ילדות. גדילה בבני ברק".
כתוב בקומוניקט: פגישה ראשונה עם המוות. מה קרה שם?
"כן. היה לי במשפחה אירוע שבו אחי הבכור, אהרון, נפטר, כשהייתי בן חמש. זה היה אירוע שהשליך והשפיע עליי מאוד, ולמעשה שינה את מסלול חיי, את החשיבה שלי, ובעיקר את הקשר שלי עם הקדוש ברוך הוא. הכרתי את אחי מעט מאוד. בעיקר מתמונות. משם בעצם מתחיל הסיפור: הילדות, כל היציאה מהדת, כל השנים של החיים הכפולים, שלמעשה אני חי אותם עד היום, כי אני, בכל זאת, מתעתע בין העולמות עד היום. איך דווקא החיים האלה כמתעתע, הם אלה שהובילו אותי לתיאטרון, שהתלבש לי כמו כפפה ליד; ההתפכחות מעולם התיאטרון; היציאה; הגעגועים; החזרה בתשובה; המורכבות של עולם התשובה; התפיסה האוטופית, הנאיבית, הראשונית, של עולם התשובה; מחיקת העולם הקודם וציפייה לתוצאה; ההתפכחות גם מזה וההבנה שהדרך היא דרך; שאלות של מה זה משיח; ירידה למצב מאוד קשה של שאול תחתיות כמעט. היציאה ממנו. האמונה בתיקון. ותשליך של כל ה....(צוחק)".
בקיצור, כל הבעיות שמטרידות יהודי בחשכה.
"סיפור אישי של אדם, במיוחד סיפור קיצוני כמו שלי, מבחינת התנודות, הוא מיקרוקוסמוס של חברה. אני מקווה שזה יאיר משהו יותר גדול מהסיפור האישי של שולי".
השאלה אם החיים גדולים עליך או שאתה גדול מהחיים.
"לא, אני אוהב את החיים, והם לא גדולים עליי בכלל. אני בא מבית מאוד בריא וחזק. אלמלא קיבלתי את הרוח של הוריי, של משפחתי המורחבת, שהיא משפחה אמיצה וחזקה מאוד, שעברה דברים מאוד קשים, אני לא יודע אם הייתי מצליח להתמודד עם הכל. למרות התדמית שלי, בסופו של דבר, אני אדם אופטימי ושמח".
מהי התדמית שלך?
"עצבות, סבל, צרות, עניינים. אני יודע? בהתחלה של ספר התניא יש את החילוק שעושה בעל התניא בין מרירות לעצבות. מרירות זה דבר פעיל. אדם מתמרמר על הקושי ויוצא למלחמה. עצבות היא דבר פסיבי. זה לא שלא הייתי בעצבות הרבה פעמים, אבל כעיקרון, אני משתדל להפוך את הדפקט לאפקט".
בין היתר, במופע ישיר רנד שירים כמו "מחכים למשיח" של שלום חנוך ו"עד העונג הבא" של המכשפות.
איך יהודי דתי, שמצפה לביאת המשיח, יכול לשיר את "מחכים למשיח" עם שורה כמו: "משיח בשמים ואנחנו בלי הכסף כאן". זה לא חילול הקודש?
"אני מאמין במשיח, שיבוא. זה בדיוק העניין. יש לי התנגשות עם השיר הזה, שלא מדבר על משיח, אלא על אדם שקוראים לו משיח. הנושא של משיח הוא אחד הדברים שצריכים בירור. יש את פרופ' ליבוביץ', לדוגמה, שאומר שהוא מאמין בביאת המשיח, אבל כל משיח שבא עד עכשיו הוא משיח שקר, כי המהות של משיח היא (מחכה את ליבוביץ' בצורה מושלמת) כ־ש־י־ב־ו־א. כ־ש־י־ב־ו־א".
מה לך ול"עד העונג הבא"?
"'עד העונג הבא' נכנס לתחום שבו אני מדבר על מרוץ מעונג לעונג בתוך התיאטרון. אם תשים לב למילים של השיר, הוא מאוד תיאטרלי. הוא מדבר על פיות ושדונים. אני משתמש בשיר הזה ונותן לו פרשנות אחרת. אני מתייחס לשיר הזה כאל שיר, לא להיסטוריה שלו, ולוקח אותו למגרש שלי. זה בדיוק העניין במופע הזה. ברגע שיורד טקסט לעולם, גם של המכשפות, ואני נפגש איתו, אני יכול להבין ממנו מה שאני רוצה. אני נפגש עם הטקסט ומבין אותו אחרת. פרשנות היא דבר לגיטימי.
"יש שירים שאין לי הרבה מה לעשות איתם. למשל, אני מדבר על כאבי גדילה ושר את השיר המופלא של אביב גדג', 'כאבי גדילה'. אני פשוט שר את השיר בלי פרשנות. 'ניצוצות' של פורטיסחרוף, שאני גם שר במופע, מדבר על פיצול שהתחיל איתי. הייתי ילד מפוצל. מצד אחד ילד טוב ירושלים, חי בעולם דתי, ומצד שני, פרא אדם, בלי שאף אחד ידע. 'ניצוצות' מדבר על שניים ('אנחנו שניים'). האויב שהוא חבר".
כלומר, אין מה לצפות ב"תשליך" לשירים מתוך האלבום "נקודה טובה".
"לא. ממש לא. זה לא מופע מוזיקה וקאברים. ראית את המופע 'ת'מבינתי' שעשיתי משירי מאיר אריאל? שם יש סיפור ליניארי עם התחלה, אמצע וסוף. גם פה יש סוג מסוים של ליניאריות, אבל היא לא מוגבלת בזמן. ב'ת'מבינתי' זה מוגבל ביום אחד: סיפור על אדם שקם בבוקר, מחליט להביא את המשיח ובסוף מתאשפז. ב'תשליך' זה סיפור אחר, שהולך לאורך מסע של חיים עד עצם היום הזה. תשובה היא דבר שלא מסתיים לעולם. אני מקווה שבמופע הבא בעוד שנה אגיד לך דברים הפוכים לגמרי מכל מה שאמרתי עכשיו. רבי נחמן מברסלב אומר שכל הזמן צריך לעשות תשובה על התשובה הקודמת. תשובה על תשובה".
נדמה שחיית עד היום חמישה גלגולים של אדם אחר.
"וזה עוד לא הסתיים".