רגב הוד מפקשש בגדול ונינט ומוש בן ארי בשיר מעולה שלא יהיה להיט

שנת 2020 החלה ומביאה איתה תקוות מוזיקליות חדשות לעשור חדש ושנה חדשה בתקווה לראות קצת שינוי במפה המוזיקלית שכבכל עשור יש בה טוב וגם פחות טוב.

אין ספק שמדובר בשיר איכותי הן מבחינת המנגינה והן מבחינת הטקסט, אבל זה לא נשמע כאחד מסוגי השירים שייצרבו בתודעה שכן המנגינה לא תופסת מספיק את כובד המשקל של הטקסט העוצמתי והביצוע החזק של השניים.

הביצוע של כלפון אמנם מלטף והשיר מתאים להלך הרוח שאליה התוודענו בתכנית, אך נראה שהיא עדיין לא מצאה באופן מלא את הישות והאישיות המוזיקלית האישית שלה שכן היא נשמעת בו מבחינת מניירות וסלסולים (מוגזמים) כמו יובל דיין WANNABE, בעוד יש לה הרבה מה לתת בתור עצמה. בשורה התחתונה, שיר וביצוע טובים אך לא מהסוג שכלפון הטביעה בו חותמה האינדיבידואלי.

בעולם תקני שבו מי ששר או כותב שיר יודע עברית תקנית מינימליסטית, יש לומר "כשהייתי" ולא "שהייתי" שכן אחרת זה יוצא עילג ברמה פתטית ומביכה, כמו בשיר הזה וחבל. אני רק חושב על כך שלפני כמה שנים, כשהרדיו שם לב לעברית, שיר כזה מזמן היה מיועד לגניזה מיידית או הקלטה מחדש בעברית נכונה.

בשירה החדש – "תטוס לי מהלב", שרית אביטן מנסה להביא פופ חדש וקצבי עם אלמנטים מלנכוליים של שיברון לב על אהובה הבוגדני. לאביטן יש קול מצוין, אין עוררין על כך, אבל בחירת שירים כמו זה היא שתוקעת לה את הקריירה.

עם חריזה לא מתוחכמת מדי, לחן סטנדרטי וטקסט בנאלי בלי שום פואנטה, אביטן מסתפקת בשיר סתמי ובינוני מינוס במקום לדגול בשירים שיהלמו אותה ואת איכויותיה הקוליות וחבל, כי עם כל הרצון הטוב, הפעם זה מתפספס.