סיפורו של נחייסי, שבא ממשפחה יוצאת לוב, בלתי שגרתי. "גדלתי בנתניה בין שני עולמות, כבן לאם דתייה ולאב חילוני", הוא מספר. "כלומר, למדתי במסגרות דתיות ומצד שני אבא שלי סחב אותי אל הכדורגל. כשלמדתי בישיבה תיכונית, הצלחתי להסתיר את היותי שחקן קבוצת הנוער של מכבי נתניה, בעוד מה שבאמת רציתי זו מוזיקה. לפני הצבא פרשתי ממשחק פעיל, אבל נשארתי אוהד שרוף של מכבי נתניה".
למרות היותו למוד קשיים כלכליים מהבית, הצליח להגשים חלום של טיול אחרי צבא אפוף במוזיקה, לאחר שחסך כסף בשנת עבודה לאחר השחרור מהצבא - והרחיק עד וואחקה שבמקסיקו, שם פצח באופן בלתי צפוי בקריירה שלו.
חוויה אחרת לגמרי ציפתה לו בקובה: "לאחר הופעה בהוואנה עם להקה מקומית, נלקחתי על-ידי הנגנים למקום שבו הם נהגו לערוך חזרות. שוטרים ניגשו אלינו והפרידו אותי מהם. הם, שלא הבינו מה עשיתי עם נגנים מקומיים, שאלו אם נחטפתי על ידם. כשאמרתי להם שאני הולך לנגן איתם, הם עזבו את המשמרת ובאו לשמוע אותנו".
כששב ארצה, נחייסי למד לתואר ביחסים בינלאומיים ובממשל, כשלדבריו עשה את ההתמחות במרכז פרס לשלום בשיתופי פעולה בין ארגונים יהודיים וערביים, כולל האירוח בארץ של כדורגלני ברצלונה.
והמוזיקה? - היא חיכתה אצלו בסבלנות עד שהוציא אי.פי ראשון עם המוזיקאי קובי פרחי. "חוץ מכמה שיעורים של נגינה בעוד אצל יאיר דלאל, למעשה אף פעם לא למדתי מוזיקה, ונכנסתי לעניינים באופן אוטודידקטי", מספר נחייסי. "קובי לימד אותי את מה שלא ידעתי ואחרי זה היה מרגש לארח בהשקה את גיטריסט העל יהודה קיסר".
למרות הנתונים הקוליים שבהם התברך, נחייסי לא פרץ עם האי.פי הזה וגם לא עם שני הבאים, אז הוא חישב מסלול מחדש. "כדי לגוון את יכולת ההלחנה שלי לקחתי שיעורי פסנתר אצל המוזיקאית והזמרת עינב 'ג'קסון' כהן", הוא מעיד. "איתה הצלחתי לגבש את סגנון האלבום שנוציא בקרוב עם המפיק עדי רותם. נוצר בינינו חיבור קסום, כשכל אחד משלושתנו מביא את הצבע שלו, ואני כותב את כל החומר".
ואיזה שיר, החודר ללב שומעיו עם מילים כמו "נגמר הזמן נגמר הזמן/ לא מרחם ולא מחכה/ הוא רץ לבד", שיר שמעניק לנו חומר למחשבה בימים מהורהרים אלה.
התרעות פיקוד העורף