"מוכרי הספרים", סלקום TV
הסיפור על האנשים שספרים הם כל עולמם, שלעולם לא יחזיקו קינדל ביד, וימכרו גם ספרים בכריכה מעור אנושי וקישוט מעצמות אדם.
הנה וידוי: אני קורא ספרים. מרגע שלמדתי את האות המודפסת ועד היום, לאן שלא הלכתי, תמיד היה איתי ספר. כזה מהסוג הישן - ריח נייר, כריכה, דפים מוכתמים, קיפולים בפינותיהם שיסמנו לי באיזה עמוד אני נמצא. אף פעם לא קראתי ספר באחד מאותם מכשירים חדשים, קינדל וכיוצא באלה. אני דביל טכנולוגי - וידוי מספר שתיים. מעט מאוד מהמכשירים החדשים עם האפליקציות והשמפליקציות והכפתורים תורמים באמת - כך אני משוכנע - לרווחתו של האדם.
מזגן, רכב אוטומטי עם חלונות חשמל, וויי פיי שעובד - זו כל הטכנולוגיה שאדם צריך לדעתי כל ימי חייו, וכך אני חי בנוחות ובלי בלבולי מוח מיותרים כבר שנים רבות. לא טרחתי ללמוד את כל אופציות מכשיר הווידיאו שלי, את כל שפע תוכניות מכונת הכביסה והמייבש, את כל לחיצי המולטי מדיה באוטו שנראה בזמנים אלה כמו תא נחיתה של אפולו 11 על הירח - יהודי פשוט אנוכי, ונא לא לבלבל את המוח. שהמזגן יעבוד, והספר יהיה לידי, כלומר הספר בצורתו המסורתית, וזהו.
“מוכרי הספרים" הוא סרט לחובבי ספר בצורתו הישנה כמוני. זו אזהרה. מי שמעוניין בצורתו החדשנית, העניינית של ספר, שאינו בעל ספרייה ביתית מכסה קירות, או שסתם פשוט לא קורא ספרים, שלא יטרח. גיבורי הסרט הם סוטים תאוותניים, כאלה שמילדות אינם מסוגלים לשלוט בתאוותם, ומלבד אהבתם לקריאת ספרים הרגישו מאז ומעולם צורך לרכוש עוד ועוד מהמוצר הזה הקרוי ספר, ועם השנים, ועם בוא הממון לכיסם, עידנו את טעמם לרכישה ולמכירת ספרים נדירים ומיוחדים שערכם מתחיל בכמה עשרות אלפי דולרים לא רציניים, ומגיע גם לעשרות מיליוני דולרים.
למשל, התנ"ך של יוהאן גוטנברג, ממציא הדפוס, שהיה הספר הראשון שנדפס אי־פעם, וכדי לרכוש אותו, אם תמצאו מישהו שמוכן למכור, תידרשו למשוך מהכספומט לפחות 40 מיליון דולר. עותקים ראשונים של "עליסה בארץ הפלאות" תוכלו להשיג בהרבה פחות - 10־15 מיליון דולר מקסימום. ויש גם ספרים נדירים אחרים, נאמר כאלה שכריכתם עשויה זהב ואבנים יקרות. וגם ספרים שכריכתם עשויה עור אדם והאורנמנטים עליהם עשויים עצמות אדם, וגם שיער אנושי - לכל ספר מוזר יימצא מוכר מוזר, שרק דבר אחד נורמלי הוא מבקש. דולרים. מן היישוב. שווים לכל נפש. והרבה.
גם המוכרים, אגב, הם גזע בפני עצמו. הם לובשים בדרך כלל חליפות בגדים המזכירות כריכה מוזרה, לא פעם מהוהה ובלויה של ספר עתיק. ומי זאת שם המוכרת הנפלאה, כולה נופת צופים ומעדנים, האם זה יכול להיות? כן! חלומות לעתים אכן מתגשמים! זו רבקה רומני הנפלאה, מומחית הספרים העתיקים מ"היסטוריה למכירה" בערוץ ההיסטוריה. עזבה את נבדה, עברה לניו יורק - רק למענה שווה לראות את הסרט הזה.
"קחו אותנו הביתה", ספורט4
סדרה דוקומנטרית נוספת שמוכיחה שאפשר לייצר עיתונות ספורט חכמה, בוגרת ומעמיקה. סיפורה של האימפריה לידס יונייטד שנפלה ועכשיו קמה מחדש על רגליה.
האזנה לשיח הספורטיבי היומיומי, איך נאמר את זה, היא לא תמיד תענוג מרחיב דעת. עיתונאי הניצב מול מאמן מנצח בתום המחזור השני בלבד ושואל אותו אם השנה אתם רצים לאליפות, ובשבוע הבא אחרי הפסד שואל אותו אם הוא מתכוון להתפטר, הוא חיזיון מוכר על המסך, מעורר צמרמורת ומזרז בריחה לערוץ אחר, בוגר ואינטליגנטי יותר. קשה להבין למה עיתונאי ספורט מתנהגים ככה, כי רבים מבכירי התקשורת, שמייצרים עיתונות בוגרת, משכילה ומעמיקה, החלו את דרכם בספורט, ורק משעזבו אותו החלו להפגין את יכולותיהם הגבוהות.
הטענה כי עולם הספורט רדוד מטבעו ואינו מהווה קרקע פורייה לניתוח ובדיקה מעמיקים ומשמעותיים יותר פשוט אינה נכונה. רק לאחרונה צפינו בסדרת הספורט המופלאה “הריקוד האחרון", שהציגה את עונת האליפות האחרונה של מייקל ג'ורדן בשיקגו, ולא עסקה רק ביכולתו הכמעט לא אנושית של ג'ורדן להניח את הכדור בתוך הטבעת. אישיותו היוצאת דופן של הכוכב, יחסיו עם השחקנים האחרים וצוות האימון והניהול ותביעתו חסרת הפשרות מסביבותיו להשתפר, להגדיל את יכולותיהם היו מרתקים לא פחות מהנעשה על הפרקט - והסדרה חשפה והציגה את כל אלה בדרך עוצרת נשימה לא פחות מהאופן שבו מוצגת דרמת טלוויזיה המתעדת, נאמר, את חיסולו של אבו ג׳יהאד.
הסדרה “קחו אותנו הביתה", גם אם אין בה מייקל ג'ורדן משלה, היא מוצר נוסף המעיד כי ספורט, בידיים הנכונות, הוא חומר גלם מצוין לדרמה טלוויזיונית משובחת. לידס יונייטד, “כוכבת" הסדרה, היא כיום קבוצת צ'מפיונשיפ - הליגה השנייה באנגליה. לידס, בעלת עבר מפואר הכולל אליפויות והצלחות מרשימות במפעלים אירופיים, סבלה - עקב ניהול כושל - מנפילה מקצועית וכלכלית חדה והתדרדרה עד לליגה השלישית.
בשנת 2017 רכש את המועדון איש העסקים האיטלקי אנדראה רדריזאני. רדריזאני העניק למועדון שדרה ניהולית מרשימה והחתים את המאמן הארגנטינאי הנהדר מרסלו ביילסה. הסדרה “קחו אותנו הביתה", בת ששת הפרקים, מתארת את מסע חזרתה המרתק של לידס המתאוששת אל הארץ המיוחלת, שאליה עדיין לא הגיעה - ה"פרמיירליג" - הליגה העליונה באנגליה.
לידס היא קבוצה של עיר. בניגוד לערים אחרות, אין קבוצות כדורגל נוספות בעיר מלבד זו האחת. מאז נרכשה הקבוצה בידי רדריזאני, אחוזה המטרופולין התרגשות עצומה, משוכנעת כי ההצלחה הגדולה מעבר לפינה. הסדרה “קחו אותנו הביתה", מעבר לכך שהיא מתארת את המתרחש על הדשא ובחדרי ההנהלה, יוצאת לרחובות ולוכדת היטב את האוהדים המתחילים להאמין שהתקופה הקודרת מאחוריהם ואלוהי הכדורגל חזר להאיר אליהם פנים. שווה צפייה. ועוד איך.