עם פירוק "התרנגולים", גברי, שייקה ופולי חיפשו את עתידם בעולם המשחק וכיוון שלא עבדו באותה עת, הצעתו של פשנל להקים שלישיה מוזיקלית שתשלב שירים עם קטעי מעבר הומוריסטים בין לבין (כמו קונספט הלהקות הצבאיות דאז) קסמה להם.
הופעת הבכורה לא כל כך הצליחה: הקהל לא ידע "לאכול" את ההומור החדשני והנועז ולא כל כך הכיר את השלישיה (בלהקת "התרנגולים" הם היו חלק מהרכב ולכן לקהל הרחב היו עדיין די אנונימיים).
התוכנית מיתגה את השלישיה יותר כשלישיה מוזיקלית ופחות כלהקת "סטנד אפ". עם זאת, תפקידים שגילמה השלישיה בסרטי קולנוע ישראלים כמו "מוישה וינטלטור" ו"פורטונה" בהם מילאו תפקיד קצר והומוריסטי ואף שרו שירים.
יחסי הכוחות השווים בין המערכונים לבין השירים בתוכנית זו היו מעין ניסיון עבור פשנל והגששים שמעולם לא התנסו במופע שחצי מאורכו הוא הצגת מערכונים מדויקים, מוקפדים ובעיקר אקטואליים, רלוונטיים, חברתיים ומחאתיים.
ההומור העממי עם הפדנטיות בה הציגה השלישיה בתיאום מושלם את המערכונים הללו, הפכה את הקהל ובעיקר את מאזיני הרדיו (שהיווה באותן השנים כ"היכל התרבות" של הגששים) למהופנטים. השלישיה נגעה בתוכנית בנושאים אקטואליים כמו גל הפרסומות שבא לידי ביטוי במערכון "הגל הקל" שנתן במה לתרבות ההסכתים ששלטה אז ברדיו.
העיבודים המוזיקליים שהיו ברוח התקופה (פופ מקפיץ שהיה חביב על דור ה"דיסקוטקים") לצד הביצועים ההרמוניים והמלודיים והטקסטים ששילבו הומור עם רצינות ודיברו הן לקהל המבוגר והן לקהל הצעיר, היו שילוב מוצלח שהוכיח עצמו היטב בתוכנית זו (אף יותר מבתכניות הקודמות שהיו עדיין בגדר "ניסיון" שהלך והתגבש).
התרעות פיקוד העורף