קיצורו של דבר: פגישה ברחוב של גלעד עם יובל וילנר, חברו מילדות ושכנו, בית ליד בית במרכז תל-אביב, הביאה את השניים להסתגר למשך שבוע סגרירי ועתיר צלילים, שהניב אי.פי מוחמא. שובה של טלמון מנסיעתה - שבוע, אמרנו - לא רק שלא קטע את הפלירט ההוא ולא רק שמנע משני החברים להתמסד כצמד בעל השם המוזר "כוכבת על", אלא שטלמון אפילו נותנת יד לשני החברים וחוברת אליהם לביצוע "יד ביד", משירי אלבומם שבדרך.
זה הסיפור. מתוך מבול השירים שניתך על ראשינו בימי קורונה מבאסים אלה, "יד ביד" הנפלא שלהם הוא מהשירים יחידי הסגולה, שניתן לשמוע מבלי שזה יימאס. "רק לא להיפרד, אף פעם, גם לא לשנייה אחת", זה המסר שהם מביאים בשירם החדש. "בימים שבהם פילוג, הסתה ושיסוע חותכים את החברה הישראלית לחתיכות קטנות, קמה זעקה להישאר ביחד, לתמוך, לחמול - לא להיפרד, כדי שלא ניפול".
"הפרויקט של הצמד שלנו מאפשר לנו לעשות מה שאנחנו רוצים באלבום רב סגנוני שנוציא בקרוב", אומר וילנר.
בין המשפיעים על הרב סגנוניות שלהם הם מונים את ג'ורג' האריסון. רק השפעה? - אני מעיר להם בחיוך. יש בשיר לפחות פראזה שלמה מהביטלס, אני מצביע להם על הנקודה. "זה בקריצה ל'היי ג'וד'", הם מודים.
בשיר הנוכחי שלהם נראים השניים בצילום-טבע מעורר קנאה בימי מצור-קורונה אלה. "יש לנו חבר-ילדות ששמו רום ברנע, שחקן שהוא צלם בחסד וטיילן רציני", הם מספרים. "הוא לקח אותנו ליום טיול במדבר יהודה, שבמהלכו הוא צילם אותנו במקום היפה ביותר ב-ואדי קלט".
הם בני 31-32, תל-אביבים. "כבן של מכוון פסנתרים, הסיפור שלי עם המוזיקה התחיל דרך הפסנתר", מעיד גלעד. "מזה עברתי לגיטרת בס ולקונטרבס עם הסיפור הרגיל של להקות נוער, תלמה ילין, להקה צבאית, רימון ו'ג'יין בורדו', שם פגשתי את דורון ושם ההרכב שלנו בא משתי...סוסות במושב רמות, שממנו היא באה. כמו כן אני בלהקת 'לולה מארש''
"גם אני למדתי פסנתר, כשהייתי קטן, אבל זה לא ממש הצליח", ממשיך אותו וילנר. "בגיל 14-15, כשחבר שלי התחיל ללמוד גיטרה, רציתי גם. המסלול שלי כולל מגמת מוזיקה בתיכון עירוני י"א, שירות בצבא כמוזיקאי מצטיין, שנה ברימון עם מתי, לימודים בניו-יורק ותואר ראשון ושני מהאקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים. אני פעיל כמלחין, כולל של מוזיקה תזמורתית למשחקי-מחשב".
התרעות פיקוד העורף