כזכור, אריק אינשטיין הקליט בשנת 1995 את אחד האלבומים הטובים שלו בניינטיז (לצד "מוסקט", לדעתי) – "יש בי אהבה" שמכירותיו נסקו בייחוד אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, כשהשיר "לבכות לך" מתוכו, שכתב והלחין אביב גפן, הפך לאחד השירים המזוהים עם המקרה. שיר הנושא, שכתב והלחין ארקדי דוכין, הוא לטעמי אחד משירי האהבה הקסומים. אמנם, אין שני לביצוע של אינשטיין, אך לאורך השנים הושמעו כמה וכמה גרסאות כיסוי לא רעות לשיר, בהן של דוכין עצמו ושל עמיר בניון.
עדן בן זקן, שמתיימרת לנפנף בכך שהיא "זמרת העשור" (מה שלטעמי האישי הוא תואר שהיא אינה מצדיקה מזה מספר שנים) היא אחת הזמרות המצליחות בישראל, ויש לה לא מעט להיטים טובים, אך כזמרת בהופעות חיות היא מזייפת עצמה למוות. נכחתי בכמה וכמה מהופעותיה, והבנתי שהזיופים הם חלק מהשואו שלה (שלא באשמתה - אם כי הייתי ממליץ להקדיש יותר זמן בפיתוח קול) וכי באולפן, כמעשה קסמים, אינה מזייפת.
אני חושב שזו טעות לזמר לבצע דואט עם ראש ממשלה (ולא משנה מאיזה מחנה הוא, ימין או שמאל), שכן מה שאני אוהב באמנות זה שהיא נשארת טהורה ונקייה ממניפולציות פוליטיות, אבל מצד שני, אולי התשלום נאה ובתקופה הזו הכסף הוא מצרך חשוב לאמנים (לכן, מי אני שאחווה דעה בהקשר זה?).
לסיכומו של עניין, הביצוע בין בן זקן לבין נתניהו, שניהם זמרים בינוניים ומטה (כשאחד מהם לא זמר בכלל), רחוק מלהיות מרגש, רחוק מלהיות נוגע ורחוק מלכבד את כבודם של אינשטיין ודוכין ומלבד גימיק מנצח – מדובר בביצוע פתטי ומיותר שהצליח להשיג את המטרה של לגרור תשומת לב, שכן הריני כותב אודותיו, לא? מה שבטוח, שאת הדואט הזה, איש לא יזכור בשבוע הבא.
אחרי שגרפו רייטינג נאה בגמר "הזמר במסיכה", חוברים לוסי אהריש וצחי הלוי לדואט משותף המושר בשלוש שפות: ערבית, אנגלית ועברית. השיר "Seen" נכתב על ידי זוכת פרס הגראמי דיאן וורן כשיר הנושא לסרטה החדש של השחקנית הוותיקה סופיה לורן (THE LIFE AHEAD).
האמת שמבחינה מוזיקלית השיר לא כל כך מעניין לדעתי, הוא נשמע כמו מוזיקה רומנטית מהסרטים ומתאים היטב לז'אנר הזה ומשרת את המטרה בהקשר זה, אך מה שכן מסקרן זו האהבה וההרמוניה הקולית הנהדרת בין אהריש להלוי, הקולות הנהדרים שלהם והמשמעות הטקסטואלית של השיר, לאהבה כנגד כל הסיכויים, ממש כמו סיפורם שלהם.
בניה ברבי, בלדיונר לא קטן, ממשיך לעמוד ברף שהציב לעצמו כזמר נשמה, ושירו החדש "כמה רקדנו" הוא בלדה רומנטית ושקטה על אהבה מייסרת וגעגועים אינסופיים.
אני חושב שהביצוע והלחן תפורים היטב למידותיו הקוליות של ברבי שנותן את כולו, גם העיבוד שכולל קטע ג'אזי באמצע השיר מוסיף המון, אך הטקסט נופל ליותר מדי נוסחתיות גנרית ולא מקורית יותר מדי ומתפספס.
מאור אדרי מוכיח שלא צריך יותר ממלודיה פשוטה, חריזה ומטאפורה מאולצות ופזמון קליט כדי להוציא שיר מצליח, שאמנם הוא לא יצירת מופת, אבל מושך את האוזן לשמוע שוב ושוב. "ניצחת נשמה", שירו החדש, בדיוק מספק את הסחורה שמאזיניו של אדרי כמהים לה, אז מה רע?
אלי פרץ, ממייסדי הרכב ההיפ הופ "האולטראס" בשיר חדש וראשון שלו לבד, אחרי הפרידה משותפו להרכב, דן ברטוב. השיר "אדמה ושמיים" מבטא היטב את הוורסטיליות של פרץ כאמן היפ הופ וכווקאליסט לא רע גם בשירה, והטקסט אמנם רומנטי מדי אבל מצליח לעבור היטב את האוזן ולגעת בלב, בייחוד הודות לטוויסט האתני שבו.
מה שקצת הציק לי, אלו טעויות הגיית המילים העבריות (לדוגמה: פרץ שר "בכנות" עם דגש, בעוד הדגש מיותר פה) ולכן חשוב לשים לב להבא לניואנסים האלה שגורעים קצת מאיכות השיר, אבל המכלול עצמו הוא יריית פתיחה טובה להרכב המתחדש.
פרוע, בועט, חסר מעצורים ובעיקר משוחרר טקסטואלית ומוזיקלית - כך ברטוב מגבש את הדנ"א העצמי והאישי שלו כיוצר וכאמן, והשיר "תל אביב" הוא שיר היפ הופ טהור, עם טקסט לא מתפנפן ולא מתחנף, שקול הבאס של ברטוב מוציא ממנו את המיטב.
זה לכאורה שיר על העיר ללא הפסקה, אך בעצם מצייר דיוקן אישי לעולמו של דור שנע בין נהנתנות דושית לערכים.
שיתוף פעולה מפתיע מאוד בין אסף גורן לבין בוי ג'ורג', סולן להקת "מועדון תרבות" מהאייטיז (Kama Chameleon, זוכרים?) בשיר מלא תקווה, אופטימיות ואהבה בעברית ובאנגלית – Rainbow In The Dark.
אמנם בוי ג'ורג' כבר מזמן לא רלוונטי, אבל בשיר הזה הוא מחזיר את חסד נעוריו, והשיתוף הקולי שלו עם גורן יוצרים שיר רווי מוסר השכל שעשוי טוב, הן מוזיקלית והן הפקתית.
חם בחו"ל
Black Eyed Peas, Shakira - GIRL LIKE ME
miley cyrus -plastic hearts
התרעות פיקוד העורף