בחודש מרץ נסגרו השערים של עולם התרבות. האמנים נותרו מחוסרי תעסוקה ומחוסרי במה להופיע עליה. אחרי כמה שבועות של ישיבה בבית, החליטו הקהל והאמנים לשתף פעולה במסגרת מגבלות הקורונה והאיסור על ההתקהלות. אנשים החלו לפתוח את ביתם ולארח מופעים בסלון או בחצר ביתם.
סטנדאפיסטים, מוזיקאים, מרצים, שחקנים ואנשי רוח התייצבו בבתים פרטיים והופיעו בפני קהל מצומצם. לאחרונה החלו המופעים הללו לתפוס תאוצה והפכו לאפיק הכנסה עבור האמנים, אם כי לא בהכרח עבור המשפחות המארחות, שחלקן עושות זאת על בסיס שבועי.
"כשהבמות נסגרו לאמנים והתחלנו להבין שחלקם נמצא במצוקה כלכלית, החלטנו להירתם לעזרה ההדדית", מספרת אופירה עזריאלי, שהיא ובעלה אורי פתחו את ביתם באבן יהודה. "נתנו לאמנים להופיע בחצר הבית שלנו בהתאם להנחיות, ולקבוע את המחיר שהם מעוניינים לגבות על כרטיס. אני עוזרת בשיווק ומביאה בעצמי את הכיבוד. יש אמנים כמו אריק סיני שבחרו לגבות 150 שקלים לכרטיס, אבל יש גם מקרים שבהם אני שמה כובע וכל אחד מהקהל נותן לפי מה שלבו חפץ ומאפשר".
את רואה מזה רווח?
"לא. אני עושה את זה כדי לעזור. כל הכסף הולך לאמנים. זו הדרך שלנו לצרוך תרבות ולאפשר לאנשי התרבות להעביר את התקופה ולהעביר את האמנות שלהם לקהל שזקוק לה. אנשים צמאים למופעים".
"אני אוהב הופעות, בעיקר הופעות מוזיקה", מספר צביקה ברנדזל מכפר סבא. "ברגע שהחל הסגר הראשון וההופעות הופסקו, הרגשתי מחנק. ידעתי שחובה עליי לעשות מעשה, אז החלטתי לפתוח את החצר שלי ולהזמין אמנים להופעות. בין האמנים שהתארחו אצלי היו גם ערן צור, שי צברי ומיכה שטרית".
מה עלות הכרטיס?
"זה משתנה בהתאם לאמן, אבל העלות יקרה יותר ממופע רגיל כי בהתאם להנחיות יש פחות אנשים בקהל. ביומיום לא הייתי משלם כל כך הרבה כסף לכרטיס, אבל זה המצב ויש ביקוש מטורף להופעות, גם במחיר גבוה. לי אין שום רווח, אדרבא, אני משלם על הכרטיס ולפעמים גם יותר מזה. אני עושה את מופעי החצר נטו מתוך רצון להמשיך להבעיר את לפיד המוזיקה ולספק לאמנים פרנסה וקהל".
"מצוקת האמנים היא מצוקה גם שלנו, צרכני התרבות. בחודשים האחרונים אין לנו איפה לצרוך תרבות. מהצורך הזה נולד המיזם שלי", מסבירה עפרה פינקר מנס ציונה, שפתחה את חצר ביתה להופעות עם ליין בשם "חצר משלך", ואירחה אמנים רבים כמו דני ליטני, הצייר והפסל איתי זלאיט והשחקן שמעון מימרן. "בנוסף, אני עושה זאת בעיקר כדי לסייע לאמנים, על מנת שלא ייקלעו למצוקה כספית. עלות כרטיס היא 50 שקלים למשתתף וכל ההכנסות הולכות לאמן עצמו. אני לא מרוויחה מכך ועושה זאת על בסיס התנדבותי".
פינקר מספרת שהיא מקפידה על שמירת ההנחיות, ודורשת מהמוזמנים למלא הצהרות בריאות ולשמור על ריחוק תוך עטיית מסיכות בזמן ההופעה. "הכל מסודר ומאורגן לפי ההנחיות", היא מבהירה ומוסיפה: "הקהל מקפיד למלא אחריהן".
ככל שתופעת הסלונים המארחים החלה לתפוס תאוצה בקורונה, הקימו אנשים קבוצות פייסבוק שעושות את החיבור בין האנשים שמעוניינים לארח לאמנים שמחפשים מקום להופיע בו. אחת מהם היא יפעת פאר, צלמת במקצועה. בחודש יולי פתחה פאר את קבוצת הפייסבוק "הבית שלך להופעה".
"כשנגמר הסגר הראשון, החלטתי ללכת לראות הופעה. קניתי כרטיסים ואחרי כמה ימים הודיעו שכל ההופעות מבוטלות", היא מסבירה. "החלטתי לא לוותר וחשבתי לארח אצלי בבית אמנים. פרסמתי בפייסבוק שיש הופעה של רן דנקר אצלי בחצר, ותוך זמן קצר היו למעלה מ־100 בקשות של אנשים שרצו להגיע כקהל. בסוף העניין עם דנקר לא יצא לפועל, אבל בעקבות הפוסט פתחתי את קבוצת הפייסבוק הזו שבזכותה כבר התקיימו 50 מופעים. במקביל פתחתי את הסלון שלי להופעות ובין השאר הופיעו אצלי בן ויונתן ארצי, משה פרסטר ולירית בלבן, בני ברוכים ועוד".
לפי פאר, עלות הכרטיס משתנה בהתאם לדרישות האמן. היא עצמה גובה עמלה. "בממוצע כרטיס נע בין 100 ל־150 שקלים, כשרוב הרווח הולך לאמנים", היא אומרת. "זה יותר בקטע של ערבות הדדית, ויש גם אמנים בתחילת דרכם שמקבלים במה. הכל מתוך פרגון אמיתי ומהלב".
תרבות בלי היכל
לצד אנשים שאינם מתעשיית המוזיקה שהחלו לפתוח את סלונם באופן קבוע להופעות, יש גם מוזיקאים ואמנים שבחרו לסייע לקולגות. אילנה כץ היא מובילת שירה בציבור מזה שנים רבות. בחודש אוגוסט החליטה לפתוח את חצר ביתה בראשון לציון למען האמנים, ביוזמה שקראה לה: "אם אין לנו היכל תרבות, נעשה תרבות בלי היכל".
"הבנתי שאני לא יכולה יותר לשבת בבית בחיבוק ידיים, אז יזמתי את הרעיון יחד עם בעלי שהוא איש סאונד במקצועו", היא אומרת. "בכל שבוע, ולפעמים מספר פעמים בשבוע, מגיעים אמנים להופיע אצלנו בחצר. בנוסף, בגלל שהאהבה שלי היא בישול, החלטתי לבשל ארוחת ערב מושקעת שהקהל יאכל לפני המופע. אחרי האוכל אני עולה ונותנת מופע של שירה בציבור, ואחריו מגיע המופע המרכזי של האמן האורח. מכרנו כרטיסים כבר לכמה חודשים קדימה. אומנם לא נהיה מיליונרים מזה, אבל מה שחשוב הוא שלאמנים תהיה במה ושהם יוכלו להתפרנס. עד כה אנחנו מקבלים רק שבחים על היוזמה. כנראה שהאווירה הביתית והמשפחתית תורמת לעניין".
משה קבסה, יוצר וזמר סול אנדלוסי, ובן זוגו יוני מתתיהו, גרים בדירתם המשותפת ברחוב בן יהודה בתל אביב. ברגע שפרצה הקורונה, הגו השניים את הרעיון למופע בסלון. "הבנו שהתרבות גוססת ושהכל סגור. אין איפה לבלות, ליהנות ולהשתחרר מכל הדבר הזה שנקרא קורונה. אז הפכנו את הסלון שלנו ועיצבנו אותו כמו בר. בנינו במו ידינו בר אמיתי והבאנו במה וציוד תאורה וסאונד מקצועי ומלא אלמנטים מגניבים", מספר מתתיהו.
על הבמה שיצרו מופיע קבסה באופן קבוע ובכל מפגש מארח אמן אורח. "זו אחת התחושות הטובות עבורי, שמשה יכול לארח אמנים ולתת להם במה בכל יום שלישי במופע הקבוע שלו, החל מזמרים, נגנים ואפילו סטנדאפיסטים", הוא מספר.
התשלום, כדברי מתתיהו, נוח לכל כיס: "המחיר פונקציונלי לחלוטין. אנחנו מבינים את התקופה וקשה לתמחר אירוח חברים שבא מכל הלב, אז כל אחד משלם מה שבא לו, מה שהוא יכול לתת, וגם אם הוא לא יכול אז הכל טוב".
איך זה מתנהל?
"בכניסה מחלקים אלכוג'ל ומסיכות, הישיבה מאוד נוחה ומתפרשת על חמישה שולחנות שמרוחקים אחד מהשני. על השולחנות אנחנו מניחים פינוקים ומגשי אירוח. המופע מחולק לשני חלקים, כשבסיום משאירים מוזיקת רקע נעימה ונהנים מאווירה כיפית".
תמר מלזר קרימולובסקי היא חלילנית שלקחה צעד אחד קדימה את הרעיון. בתקופת הקורונה היא מקיימת מופעים בסלון ביתה הנמצא בגבעת נפוליאון בשיכון ותיקים ברמת גן. המופעים משודרים אונליין. לוח ההופעות במיזם "הסלון מול גבעת נפוליאון", מפורסם בקבוצת פייסבוק שנושאת את אותו השם. עלות כרטיס צפייה בפלטפורמה האינטרנטית היא 20 שקלים, ועלות השתתפות במופע שנערך בסלון נעה בין 50 ל־250 שקלים, כולל כיבוד ויין.
"אנחנו מקיימים כשלושה־ארבעה מופעים בכל שבוע. כל מופע הוא בנושא מעניין אחר. בין אם זו הרצאה, סטנד־אפ או מוזיקה" מספרת מלזר קרימולובסקי. "פתחתי את זה קודם כל כדי לתת לעצמי פלטפורמה להופיע, והחלטתי ליחצן את זה ולארח אמנים בסלון בשלל מופעים כדי לתת לקהל הזדמנות ליהנות מתרבות בתקופה הזו. הקהל נע בין ילדים למבוגרים והתגובות מהללות".
זה משתלם כלכלית?
"אני עושה זאת בעיקר בשביל לספק עבודה והנאה לאמנים. בשלב הזה המיזם מספק הרבה יותר מאשר מפרנס, למרות שבעתיד אנחנו מקווים להתרחב וגם להתפרנס ממנו. כרגע אנחנו פשוט נהנים לספק תרבות בתקופה כל כך מאתגרת".