אחת הפרסומות הכי נצפות ומדוברות כיום על המסך שלנו היא הפרסומת של "חברת החשמל" בכיכובו של ההרכב "ג'יין בורדו" (הזוג על הבמה ובחיים דורון טלמון ומתי גלעד) שיוצא לטיול אופניים עם שקע ותקע.

מאז שהפרסומת יצאה, הטוקבקיסטים יצאו לחגוג כשחלקם מאשימים את הרכב האינדי המוצלח והאהוב ב"התמסחרות" וקוראים לפרסומת "הטעייה של הציבור" (בהקשר לחברת החשמל ולא בהקשר להרכב), אך חלקם מגיבים שהפרסומת נורמלית ומציגה את ההרכב האהוב בשיא תפארתו. 

 למעשה, זו אינה הפרסומת הראשונה שההרכב "ג'יין בורדו" נוטל בה חלק: בשנת 2018 הקליט ההרכב את שייר הפרסומת (שאורכו כדקה וחצי) לבנק "דיסקונט" ובאפריל האחרון הלחינו טלמון וגלעד את שיר הפרסומת של חברת החשמל – "עובדים מסביב לשעון" (ביצוע: הזמרת דניאל רובין). 

לפיכך, עולם הפרסומת אינו זר להם אך זו למעשה הפעם הראשונה שההרכב במתכונתו הנוכחית נמצא בפרונט ובאור הזרקורים של הפרסומת והצליח כהרכב אינדי (מוערך ואהוב) לחדור באופן גורף לכל בית בישראל. לטעמי האישי זה מן הראוי שהרכב כה מיוחד ישתתף בפרסומת (ולא משנה באיזו פרסומת) כי יש בכך מן ההכרה, עדות לפופולאריות וביסוס מעמד. ביקורת על האם מדובר ב"התמסחרות" או לא אינה ראויה בייחוד בתקופת הקורונה שעולם התרבות מושבת ואמנים צריכים לחשוב על דרכים מקוריות להישאר בתודעה ולהתפרנס בכדי להמשיך ולספק לנו שירים טובים.

הרומן העיתונאי שלי עם ההרכב לוקח אותי לכל שלושת אלבומיו: "ג'יין בורדו" (2014), "מה שחשוב" (2017) ו"אוקיינוסים" (2019) כשזכיתי לראיינם (לעיתון ולרדיו) לקראת צאת כל אלבום וגם בפרויקטים שונים (הרבה שעות קסומות של "ג'יין בורדו") ומה שתמיד קסמה לי זו הצניעות והענווה, הוייבים הטובים והכישרון של חברי ההרכב שתמיד דוגל באיכות ובהתנסויות מוזיקליות אקלקטיות.

למעשה, מאז שקם לפני כשמונה שנים, הפך ההרכב לאחד המגניבים בסביבה, גם בגלל ההרמוניות הקוליות המיוחדות, ההשפעות הרבגוניות של קאנטרי, פולק, פופ, רוק וחיות אחרות וגם בגלל הכריזמה הבימתית של חברי ההרכב שיוצרים, מלבד מוזיקה מלודית ונעימה לאוזן, גם חשמל בימתי עם הישמע האקורד הראשון.

“איך אפשר שלא”, “עינב”, “מה שחשוב”, “אוקיינוסים” ו”תנו לנמנם” הם רק חלק מלהיטי ההרכב שחרכו את הפלייליסט וביססו מעמדו כאחד מהרכבי האינדי האהובים ביותר על המיינסטרים הישראלי. בשנה החולפת מאד אהבתי את שיתוף הפעולה של ההרכב עם הצמד אמיר ובן ב"תל אביב זה אני ואת", אחד מלהיטי 2020. 

השיחה האחרונה שלי עם טלמון וגלעד אירעה לפני כחודש כשחזרו מאולפן ההקלטות בעבודה על חומרים חדשים לאלבום חדש ושונה (כדבריהם) ממה ששמענו עד כה, יותר נועז ומגוון ולטעמי יותר מסקרן. השיחה הייתה כולה על תקליטי ויניל כי מסתבר, באופן לא מפתיע (אותי, אך יש מצב שאתכם כן) שטלמון וגלעד אוהבים תקליטי ויניל. 

“גדלתי בבית בו היה פטיפון ותקליטים של כל שנות ה-50 וה-60 מכל הסגנונות שההורים שלי היו שומעים”, סיפרה לי טלמון באותו ראיון קרוב שקיימתי עם ההרכב לבלוג חנות התקליטים "גיורא". “יש בתקליטים ובנוסטלגיה הזו משהו מאד רומנטי ולכן החלטנו שאנחנו רוצים להוציא את האלבומים גם בויניל בגלל אותה תחושה רומנטית ולא ממקום פרקטי כי להוציא אלבום בפורמט תקליט בארץ זה לא קל”.

“בזכות דורון נכנסתי יותר לעומק לעולם של התקליטים והתאהבתי בסאונד ובארט ולכן היה ברור שנרצה להוציא את האלבומים גם על גבי תקליט”, הסביר גלעד. “גדלתי אמנם על דיסקים אבל ברגע שהתחלתי לאסוף ולשמוע תקליטים זה משך אותי”.

למעשה, ההרכב הוציא את אלבומיו גם בפורמט של ויניל ולאור הביקוש, הוציאו אף שתי מהדורות מהאלבום הראשון, מה שמעיד על הייחודיות של ההרכב.