בעוד עמדנו דקת דומייה (או נהי) לשמע "התקווה" בביצוע עומר אדם ונועה קירל (על כך הכברתי מילים במאמר נפרד) ואחרי שנרגע רעם התותחים והרקטות עם תום מבצע "שומר החומות" (בתקווה לזמן ממושך), החלה שעתה של המוזיקה לדבר – ויש לה על מה. 

הזמר שימי תבורי, שקולו רק משתבח עם השנים וממשיך ללא לאות להקליט שירים חדשים תוך בחירה קפדנית של החומרים אותם מבצע, הקליט השבוע שיר חדש ומרגש במיוחד – "הכל שם בשבילי".

מלבד הטקסט הנוגע ומלא ערגה וגעגוע לחיבוק אם, השיר זוכה ללחן שקט, נוגע ומרגש שקשה שלא להתחבר אליו. למעשה, השיר הוא מעין סגירת מעגל עבור תבורי:  כששימי היה נער בן 16 בנס ציונה, מדריכו במועדון הנוער "גבעת אהבה" היה רמי הלוי.

לימים תבורי הפך לזמר ידוע ואהוב והלוי פתח חברה לייבוא צעצועים. בשנים האחרונות חזר לאהבתו הראשונה, הכתיבה וכשדרכיהם נפגשו שוב, הניצוץ עבד ותבורי הקליט את השיר שכתב הלוי והלחין אייל דביר לעיבוד והפקה מוזיקלית של תמיר צור. השיר מוציא מתבורי את מיטב האמוציות והסנטימנטים ומוכיח שוב שהוא ניחן באחד הקולות המרגשים והטובים במחוזותינו (ובכלל).

בזמנים כאלה מילים כמו "אם את ננעלת אבוא על רקטה" או "יש צבא שלם פה מאחוריי" מקבלות משמעות איתנה אך ללא קשר, איתי לוי בחר להפוך את מטאפורת המלחמה לאהבה בשירו החדש "הטעות הכי יפה". בהתחלה פחות התחברתי למלודיה של הבתים כי זה לא כל כך שבה את אוזני אך ככל שהשיר מתפתח ומתקדם ונכנס לקצב היותר בועט (דוך לרחבת הריקודים) – די נשביתי בקסם.

לוי, כריזמטי כתמיד, שולט היטב בשלל הסגנונות המוזיקליים והשיר הנוכחי ממחיש זאת היטב. זה אולי לא יהפוך לטעמי לאחד הלהיטים הגדולים שלו שייזכרו בתודעה (אין בו את האלמנט המושלם ללהיט בעל חיי מדף ארוכים) אך כלהיט אינסטנט זמני – הוא בהחלט מספק את הסחורה.

עילי בוטנר ושמעון בוסקילה חוברים יחד לשיר "בחלומות שלי יש ים" שבקולו החם והמפולפל של בוסקילה מוציא ממנו את המיטב: הטקסט האיכותי והרומנטי בצורה טוטאלית מתמזג היטב עם הלחן היפהפה, המלודי והקליט שרוקם שיתוף פעולה מבריק ומצמרר.

אחרי שפרצו בחזק ללב המיינסטרים עם "תל אביב זה אני ואת" (עם ג'יין בורדו) ואחרי "תקופות" ו"מחר מחר" שהקליטו בעצמם, אמיר ובן מנסים לשחזר את אותה הצלחה של "תל אביב" וחוברים הפעם לזמרת רוני דלומי, שבימים אלה מככבת במחזמר "בוסתן ספרדי".

השיר המשותף "ספסלים" מורכב מכל האלמנטים של להיט פופ: וייב רומנטי עם בית ופזמון קליטים וא-סימטריים, הרמוניות קוליות נהדרות שמשלימות זו את זו וקצב שגורם לקום ולרקוד. אין לי ספק שהשיר הזה יהפוך לאחד הלהיטים הגדולים בקרוב – ובצדק.

עידו בי וצוקי חוברים לאסף גורן ל"מלך", שיר אמוני שנע בין היפ הופ לפופ מסולסל ותופס את האוזן למן השמיעה הראשונה: גם בגלל שהוא מתחיל בפזמון הקליט, גם בגלל שיש לו טקסט כל כך נוגע על היחסים שבין אדם לאלוהיו כמעין תחינה וגם כי הוא כולל בליל אלמנטים מוזיקליים שמעוררים סקרנות לכל אורכו של השיר ולא מותירים רגע של שעמום. 

זה שיר מהסוג שלא שומעים ביומיום במבנהו המוזיקלי והתמהיל המשותף בין גורן לבין עידו בי וצוקי שמגישים עולמות שונים, מתחברים לכדי יצירה איכותית משותפת אחת ברגע קסום.

"יעלה ויבוא" – פרויקט המחווה לשירי יורם טהר לב (אחד הפזמונאים הגדולים בהיסטוריה של הזמר העברי) הוא אחד הפרויקטים הכי מגניבים שזכיתי לשמוע, ולא רק בגלל חיבתי הידועה והעזה לזמר עברי ולקלאסיקות ישראליות וגם לא רק בשל ידידותי עם טהר לב. הפרויקט לוקח שירים שצרובים כל כך עמוק בקולקטיב הישראלי, מפרק אותם לגורמים מהדנ"א שכולנו זוכרים אותם בשלו, בונה אותם מחדש עם אינטרפרטציה חדשה ומסקרנת שאינה נופלת מגרסת המקור.

כל הביצועים אינם מתיימרים להישמע כמו המקור אלא להביא את הגישה העכשווית והאינדיבידואלית של המבצעים ולכן זה כל כך יפה, חשוב ונוגע, מה גם שהוא חושף את הדור הצעיר שאולי אינו מכיר חלילה את אבות המזון המוזיקליים הללו ונחשף אליהם עתה בוורסיה המדברת אליו.

עתה יצא האלבום הראשון מתוך הפרויקט שכולל שלל ביצועים מעניינים, בהם שלומי שבת בביצוע ל"עיניה קראו לי" של אבנר גדסי, אודיה אזולאי בביצוע ל"הביתה לחזור" של שרה בדישי, לירון עמרם בגרסתו ל"בשביל אל הבריכות" של חוה אלברשטיין, להקת "שלווה" בביצוע נהדר ל"שהשמש תעבור עליי" של ירדנה ארזי, מוש בן ארי לקח את "האוהבים את האביב" של "השלושרים" לגרסת רוק אתנית. אפילו יורם טהר לב עצמו חובר לגבעטרון לביצוע השיר "לילות" שהתפרסם במקור בביצוע דודו זכאי ודורית ראובני.

עוד משתתפים: יונתן רזאל, אלה לביא ואריק פיטרסון, קמה ורדי, רוני אלטר ועדן חסון.