אם זה היה אפשרי ולו להרף עין, היו באים מחר בערב למכללת לוינסקי לחינוך גדולי מלחיני הזמר שפעלו לפני הקמת המדינה, בהם מרדכי זעירא של "היו לילות", ידידיה אדמון של "שדמתי", דוד זהבי של "יצאנו אט", יהודה שרת של "ואולי", דניאל סמבורסקי של "שיר העמק" ועוד תריסר ממלחיני אצולת הזמר ומצדיעים לחתן פרס ישראל, אליהו הכהן, במופע המסכם של סדרת המופת שלו שם מאז 2005, "חלוצי הזמר העברי", שהם היו מגיבוריה.
"מטרת הסדרה הייתה לספר על תרומת המלחינים שעיצבו את שירת התשתית של הזמר העברי", אומר הכהן. "כי זאת יש לדעת - כשקמו המושבות הראשונות, לא היה ולו שיר-זמר ארץ-ישראלי אחד ואילו כשקמה המדינה, כבר היו אלפי שירים. בסדרה רציתי לחשוף מה תרם לכך כל מלחין, לבנה אחר לבנה, אריח אחר אריח. תוך כדי זה היה חשוב להציג את מכלול התהליכים שהיו, כגון התחלת ההשפעה של הזמר המזרחי, או פריצת הדרך הסגנונית של יואל אנגל בשנות העשרים".
אגב, כשהכהן מתייחס למלחיני הסדרה, הוא מעיר, כי פרק אחד בה הוקדש למלחינים שהתפרסמו בזכות שיר אחד, גם אם הלחינו יותר. ביניהם אפרים בן-חיים מקרית-ענבים של "שדות שבעמק", צבי בן-יוסף של "יש לי כנרת", אורי גבעון משער העמקים של "באנה הבנות", רבקה גוילי של "פזמון ליקינתון", רבקה לוינסון של "שיר הנמל", יצחק לוי של "במדינת הגמדים", בנימין עומר ממשמר העמק של "שיר השומר", פניה וגמן-שלונסקי של "רד אלינו אווירון" ועוד.
הכהן יגיע עם הפרק על שיריו גם למכללת תל-חי, שם יחזור ויגיש אותו במסגרת פסטיבל "לא בשמים", בליווי של מקהלת הגליל העליון בניצוח רון זרחי, ב-21.7 ב-17:00.
הכהן מדגיש, שהסדרה, שבאה בעקבות מפעלי-מופת שלו בעבר, דוגמת תוכניות הטלוויזיה "שרתי לך ארצי" (עם דן אלמגור) ו"על הדשא", מבוססת על כוחות מקומיים במכללה, בהם מקהלת הפקולטה בניצוחו של פרופ' רון זרחי, המנהל המוזיקלי, כשהמעבדים נמנים עם סגל ההוראה. "חשוב בעיניי שיתוף הסטודנטים, הדור הבא של המורים למוזיקה, שמצופה מהם להעביר את המורשת הלאה", הוא סח. "כי לשירי ההווה אין צורך לדאוג, בהיותם מוצפים בתוכניות כמו 'הכוכב הבא'".
איך אתה מתייחס לשירים החדשים של מה שקוראים לו עידן הטודו בום?
"אני לא צופה באירוויזיון ובכל תוכניות הריאליטי המזומרות. שירת הארץ שינתה במשך הזמן את האופי שלה, אם כי נכתבו שירים נפלאים שיישארו לנצח, כמו 'אדון עולם' של עוזי חיטמן ו'עושה שלום במרומיו' של נורית הירש. עילי בוטנר מקיבוץ עין-כרמל, כותב שירים יוצאים מהכלל (בנימת התפעלות). כששמעתי את דודו זכאי שר שיר שעילי כתב ליום הולדתו ה-70, זלגו לי דמעות מהעיניים".
והשירים של עידן רייכל?
"הם בסדר, אבל שיר של עילי בוטנר צובט לי את הלב. בעיניי הוא ממשיך השושלת של מלחיני העבר. גם 'שבחי ירושלים' של אביהו מדינה יישאר לדורות. כששומעים בגלי צה"ל את תוכנית 'ארבע אחרי הצהריים של יורם רותם, מבינים עד כמה הזמר העברי הוא מרכיב הזהות של ישראלים רבים. ישראלי שנמצא בחוץ-לארץ, הקשר שלו לישראל הוא לא דרך העיתון והחדשות, אלא דרך השירים".
נראה, שהכהן בן ה-86 איננו נפרד בשמחה ובששון מהסדרה. "רציתי להמשיך", הוא אומר, אבל המנצח רון זרחי, המנהל המוזיקלי של הסדרה, פורש לגמלאות ויש במכללה היערכות מחדש. בכל מקרה אני שקוע כעת בתיעוד הזמר העברי מראשיתו, הפרויקט הכי חשוב שלי, שמתפרסם מדי שישי בבלוג 'עונג שבת' של דוד אסף. כעת, אני שם עדיין בעלייה הראשונה".
כשהנחית עם דן אלמגור, באמצע שנות ה-70, את "שרתי לך ארצי", היית חוקר זמר עברי כמעט יחיד ומאז - אינפלציה בתחום.
"מה אתה יודע. מצלצלים אלי ומבקשים פרטים. מתוך ידידות, אני לא דוחה איש".
אם ניכר, שהכהן בורר את דבריו בזהירות, רעייתו דליה, שותפתו הנאמנה במסעותיו בשדה הזמר, מוחה במקומו: "יש המקליטים את דבריו של אלי בהופעות ובהרצאות ואחר כך מפרסמים אותם בלי בושה בשמם. הכביכול חוקרים האלה צצים כפריות אחר הגשם, כשבפרסומים שלהם ניתן לזהות את סגנונו המיוחד של אלי..."
הכהן גדל בדרום תל-אביב כבן לאב שעלה ממקדוניה ולאם יוצאת ראדום שבפולין, "כשהעירוב הספרדי-אשכנזי עזר לי לימים כחוקר". הוא בן המחזור של טופול ב"תחכמוני" ושר במקהלתו של החזן שלמה רביץ. "בגיל שש-שבע התחלתי לאסוף שירים בפנקס ולא הייתה מסיבה מבלי שאארגן בה שירה בציבור", נזכר הכהן, שחלם בילדותו להיות עובד אדמה, מה שהביא אותו ללמוד בבית הספר החקלאי בפרדס-חנה, "שם למדתי לזהות כל צמח, גם כל ציפור לפי הציוץ שלה".
בצבא שירת כמדריך בגדנ"ע וכמפקד חוות באר-אורה שהוליך את הגדנ"עים בטיולים חווייתיים בנגב ובסיני, גם ארגן להם קומזיצים ליליים של שירה בציבור. בשעות הפנאי תקתק במכונת-כתיבה שירון בן כאלף שירים, ממוינים בקפדנות.
אותו שירון סידר אותו בחיים. אחד מעותקיו התגלגל אל המלחין מאיר הרניק, איש קול ישראל, שביקש לראיין אותו עליו. מתפעל מהידע של הכהן, הוא הציע לו להגיש תוכנית עם סיפורי שירים, שנקראה "יין ישן נושן". הרווח הגדול של הכהן היה כשהרניק הביא אותו כמתנת-הפתעה לדליה, מהמזמרות בחבורת "שירו שיר" שהדריך. "אתם מוכרחים להיות זוג", הורה להם והם מצייתים עד היום.
הכהן היה מוכן להסתפק בתוכניות הרדיו שהגיש ובעבודתו כאחד מחלוצי המחשוב בארץ. למעשה, התגלגל לטלוויזיה שלא ביוזמתו. דן אלמגור רצה להקדיש את תוכנית הסיום של "מועדון הצועני השורק", סדרה שהוקדשה לשירי-עמים ונזכר במפקד עם השירון, שאותו ראיין ככתב צעיר של "במחנה גדנ"ע".
את עיסוקו מאז "שרתי לך ארצי" מתאר הכהן כ"חפירות-הצלה", כשהצליח לאתר את שרידי העליות הראשונות ולשמוע מהם מה שרו אז על הגורן בליל לבנה מול מצלמות התוכנית. "את הנעשה אין להשיב", הוא קובע בנימת אכזבה. "זה מחדל ללא תקנה, כשחקרו כאן הכל, אבל חקר הזמר העברי התאחר מאוד. רבים מהמעורבים בתחום הלכו לעולמם לפני שאני ואחרים התחלנו לעסוק בכך בשנות ה-60. ככה זה, בלהט בניית המולדת וההגנה עליה, השירים נדחקו הצידה".
כבר לפני למעלה מ-40 שנה התחבט הכהן בתוכנית "על הדשא" בסוגייה מהו שיר ישראלי. "בוא, ניקח את 'שלגייה' של שלישיית 'התאומים' עם 'כבר ירד השלג על ההרים'", מציע הכהן. "מי כתב את המילים? - נעמי שמר. מי הלחין? - גי ביאר הצרפתי. ומקור הלחן שלו? - ארמני! אז צרפתי או ארמני? - אם נעמי שמר כתבה מילים עבריות מקוריות לשיר, זה לחלוטין שיר ישראלי. כי אם נדקדק יותר מדי, שום דבר לא ייחשב כמשלנו ואת 'חושו, אחים, חושו' נחשיב כשיר רוסי ואת 'יא חלילי, יא עמלי' - כשיר ערבי".
כשלפני שמונה שנים התקשר אליו שר החינוך דאז, גדעון סער, כדי לבשר לו על זכייתו בפרס ישראל על מפעל חיים, בזכות פועלו החלוצי למען הזמר העברי, הופתע. "לא הגשתי מועמדות לשום פרס ואם הייתי יודע מראש שמדובר בפרס ישראל, הייתי שם וטו", הוא טוען. "שאלתי אותו אם הוא לא טעה ובלבל אותי עם איזה הכהן אחר, שבניגוד אלי הוא באמת מהאקדמיה".
אתה לא?
"שום אקדמיה! קורה לא אחת, שכאשר מזמינים אותי לאיזו הרצאה, מתלבטים איזה תואר לצרף לשמי. כשאני אומר, שאני בוגר האוניברסיטה של החיים, לא מאמינים לי. כשאני רואה שמתעקשים, אז אני אומר, בהומור במובן, תכתבו 'חובב ציון'".
ד"ר איתן אור-נוי, דיקן הפקולטה לחינוך מוזיקלי במכללת לוינסקי לחינוך, אמר: "סדרת 'חלוצי הזמר העברי', שנערכה במוסדנו מאז 2005 ומסתיימת עתה, הוקדשה לפועלם של כמה מאושיות הזמר העברי, מהם שהיו מורים ומנצחים במכללה. אם נצרף לידיעותיו המופלגות של חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן ולכשרונו הפנומנאלי בתיווך ידע זה לקהל הרחב את מיומנויות הניצוח וההוראה של מנצח המקהלה שלנו, פרופ' רון זרחי ואת האנרגיה הסוחפת של הסטודנטים המוכשרים, הרי שלפנינו תמהיל מנצח של עשייה חינוכית-מוזיקלית ייחודית. תודתנו לאליהו הכהן ולרון זרחי על פועלם".