"קרה שם משהו שלא ייאמן", היא נפעמת. "בחמישה ימים כתבנו את כל החומר, הפקנו מוזיקלית, הקלטנו ועשינו מיקס, שזה מטורף. זאת, לאחר שפתחתי את הדלתות לשיתוף פעולה מלא בינינו. הייתה חוויה מדליקה להוציא אלבום בפרק זמן כה קצר".
וינוקור (39) היא כבתם של כנרת ושל צ'לן מכוון פסנתרים מוזיקאית בת מוזיקאים, שבגיל שמונה עלתה איתם מקישינב שבמולדבה. הרומן שלה עם הכינור מתנהל בלהט מאז היותה בת ארבע, כשטיפה קודם לכן החלה ללמוד בארץ הולדתה בלט קלאסי. "מאז אי אפשר להוריד אותי מהבמה", היא מעירה בחן.
וינוקור, בוגרת האקדמיה למוזיקה בוכמן מהטה, תל-אביב, גדלה לפי הספר על ברכי המוזיקה הקלאסית, אבל כשהיא מציינת ככנר הנערץ עליה דווקא את כנר הג'ז הצרפתי סטפן גרפלי, ניתן להבין מניין הגיוון שלה. "אף פעם לא עמדתי במקום אחד", היא מציינת. "מקורות ההשראה שלי נעים בין ברהמס לסטינג וכמי שגם רוקדת פלמנקו, אני מחוברת למקצבים ספרדיים-לטיניים. בסיכומו של דבר, אני מוצאת ששילוב הסגנונות אצלי הוא הכי נכון, כשבנוסף לכל פה ושם אני מכניסה גם סממנים ים תיכוניים, כיאה למי שגדלה פה. כך הגשמתי באלבום החדש חלום מילדות לבצע את 'לו הייתי רוטשילד' מ'כנר על הגג' עם ליווי של דרבוקות. תאמינו, זה מתלבש מושלם".
וינוקור, הנשואה לאיש הייטק שהוא גם הצלם שלה ואמא של יונתן הקטן, או טוני כפי שהיא מכנה אותו, כובשת את הבמה עם האנרגיות שמתפרצות ממנה. ככה היא לא מהיום. "למורים שלי לכינור לא היה פשוט איתי", היא מודה וצוחקת. "להבדיל מכנרים אחרים, אני לא יכולה לעמוד במקום אחד ואני חייבת לזוז כל הזמן, כשהכינור ואני כאילו גוף אחד. אני מתארת לעצמי שאני שונה מכנרים אחרים בכך שאני ...רוקדת תוך כדי נגינה".
"Dream Again" - כך נקרא האלבום, שאותו יצרה בלונדון עם יועד נבו. וינוקור כדרכה חולמת ומגשימה את חלומותיה. והקהל נהנה.
התרעות פיקוד העורף