נראה אתכם מפצחים את החידה כדלקמן: מה משותף לבריאן אדמס, לדוראן דוראן, לפט שופ בויז ולסיה? יודעים? לא? אז המכנה המשותף הוא מתוצרת כחול-לבן באשר כל הנזכרים לאל עבדו או עובדים עם מפיק העל הישראלי יועד נבו, הפועל מזה כמעט שנות דור בלונדון. מעתה אתם יכולים להזכיר בנשימה אחת עם שמותיהם את שמה של סופת הכינור הישראלית טניה וינוקור, שהרחיקה עד גדות התמזה כדי להקליט אצל ועם נבו את אלבומה החדש.
"קרה שם משהו שלא ייאמן", היא נפעמת. "בחמישה ימים כתבנו את כל החומר, הפקנו מוזיקלית, הקלטנו ועשינו מיקס, שזה מטורף. זאת, לאחר שפתחתי את הדלתות לשיתוף פעולה מלא בינינו. הייתה חוויה מדליקה להוציא אלבום בפרק זמן כה קצר".
וינוקור (39) היא כבתם של כנרת ושל צ'לן מכוון פסנתרים מוזיקאית בת מוזיקאים, שבגיל שמונה עלתה איתם מקישינב שבמולדבה. הרומן שלה עם הכינור מתנהל בלהט מאז היותה בת ארבע, כשטיפה קודם לכן החלה ללמוד בארץ הולדתה בלט קלאסי. "מאז אי אפשר להוריד אותי מהבמה", היא מעירה בחן.
וינוקור, בוגרת האקדמיה למוזיקה בוכמן מהטה, תל-אביב, גדלה לפי הספר על ברכי המוזיקה הקלאסית, אבל כשהיא מציינת ככנר הנערץ עליה דווקא את כנר הג'ז הצרפתי סטפן גרפלי, ניתן להבין מניין הגיוון שלה. "אף פעם לא עמדתי במקום אחד", היא מציינת. "מקורות ההשראה שלי נעים בין ברהמס לסטינג וכמי שגם רוקדת פלמנקו, אני מחוברת למקצבים ספרדיים-לטיניים. בסיכומו של דבר, אני מוצאת ששילוב הסגנונות אצלי הוא הכי נכון, כשבנוסף לכל פה ושם אני מכניסה גם סממנים ים תיכוניים, כיאה למי שגדלה פה. כך הגשמתי באלבום החדש חלום מילדות לבצע את 'לו הייתי רוטשילד' מ'כנר על הגג' עם ליווי של דרבוקות. תאמינו, זה מתלבש מושלם".
איך היה לעלות ארצה בגיל שמונה?
"בקליטה שלי כאן עזרה לי היותי אדם חיובי מטבעו. עלינו טיפה לפני הגל הגדול וכשראו את הילדה שהייתי, אולי לא הבינו ברגע הראשון מה החיה הזאת ולמרות זאת הצלחתי להיקלט. בהופעות שלי עם כינור יש לי קטע שנקרא 'ממליגה' ובו אני מתארת את האור ואת השמחה שהיו בבית שלנו בקישינב".
וינוקור, הנשואה לאיש הייטק שהוא גם הצלם שלה ואמא של יונתן הקטן, או טוני כפי שהיא מכנה אותו, כובשת את הבמה עם האנרגיות שמתפרצות ממנה. ככה היא לא מהיום. "למורים שלי לכינור לא היה פשוט איתי", היא מודה וצוחקת. "להבדיל מכנרים אחרים, אני לא יכולה לעמוד במקום אחד ואני חייבת לזוז כל הזמן, כשהכינור ואני כאילו גוף אחד. אני מתארת לעצמי שאני שונה מכנרים אחרים בכך שאני ...רוקדת תוך כדי נגינה".
הריקוד לא בא על חשבון המוזיקה?
"אצלי - לא, כי התאמנתי על זה די קשה, כשאני נעזרת בטכניקה שהיא פיתוח שלי. כך אני יכולה אפילו לקפוץ עם הכינור מבלי שזה ישפיע על הידיים במהלך הנגינה, או לרקוע ברגליים, כיאה למי שמיומנת גם בפלמנקו. אם הדבר נראה פשוט, אז האמת ניתנת להיאמר שזה בכלל לא פשוט. הדברים האלה כל כך טבעיים אצלי, שכשאני לא עושה את זה, זה חסר לי, כשם שארגיש חוסר אם בהופעות שלי בחו"ל, מארצות הברית עד תאילנד, לא אספר על המדינה שלי, שאני כל כך אוהבת אותה".
מהו החלום שלך?
"להופיע לפני 40 אלף איש".
רק 40 אלף?
"בשבילי זה סבבה".
"Dream Again" - כך נקרא האלבום, שאותו יצרה בלונדון עם יועד נבו. וינוקור כדרכה חולמת ומגשימה את חלומותיה. והקהל נהנה.