אם להשתמש בשפה ויזלטירית, אז נראה שיש לי סימפטיה לצ'לניות ששרות. ראיינתי ארבע מהן במרוצת שני העשורים האחרונים - קרני פוסטל, מאיה בלזיצמן, הדס קליינמן וטללית צ'רסקי המופלאות - ודומה שהקסם לא פג. עתה מצטרפת אליהן אילה זיו עם שירה העדין "אוהב אותך", בדרך לאי.פי-בכורה, שלקראתו ייערך בתיאטרון תמונע ב-11 באוקטובר מופע השקה של הסינגלים הראשונים שיצאו לה.
זיו, 25, גדלה במשפחה חובבת מוזיקה בגני-תקווה. "שרתי במקהלת בית הספר וניגנתי באורגנית עד שהרגשתי שמספיק לי ורציתי להחליף כלי", היא מעידה. "זה סיפור מצחיק איך שהגעתי לצ'לו. באתי עם סבתא שלי למרכז המוזיקה בקרית-אונו, שם אחי ניגן בגיטרה וחיכינו לו שיסיים. סבתי ואני החברות הכי טובות בעולם. בידיעה שאני מחפשת כלי. כשראתה שלמורה לצ'לו שם התפנה זמן, היא הציעה לי להיכנס אליה. 'יאללה, ניכנס, מה כבר יכול להיות', אמרתי ונדלקתי.
"לא אשכח את המגע הראשון עם הצ'לו. כשחזרתי הביתה, הודעתי שזה הכלי הכי מדהים בעולם, וארצה לנגן בו כל החיים. מדוע? - אולי בגלל שזה כלי מאוד אנושי שמרגישים אותו בכל הגוף והוא מעודד לשיר תוך כדי הנגינה בו. מאז כיתה ה', גיל קצת מאוחר להתחלה, אני מנגנת הן כשטוב לי, הן כשקצת פחות והכלי הפך להיות חלק ממני. עד כמה? - בשנת שירות לפני הצבא סחבתי אותו איתי עד נצרת עלית ובצבא היה נוסע איתי עד דימונה. הכלי נהיה כמו בית בשבילי והרגשתי שהוא מגונן עלי. אבל כשיצאתי לטיול אחרי הצבא במזרח, השארתי אותו בבית. במקומו ניגנתי בקמנצ'ה, כלי מיתרים מזרחי, הקטן בהרבה מהצ'לו".
זיו, שלמדה בבית-ספר למוזיקה בקרית-אונו ובקונסרבטוריון בפתח-תקווה, היא תלמידת השנה השלישית ברימון ובמקביל היא לומדת חינוך מוזיקלי במכללת לוינסקי. למרות שהבסיס שלה הוא קלאסי, היא לא ניסתה לפתח קריירה בתחום המוזיקה הקלאסית ופנתה לסגנונות אחרים.
כך היא מצאה את עצמה מלווה זמרי רוק ופופ, ביניהם אהוד בנאי ויוסי בבליקי, בהופעותיהם. לדבריה, היא עברה תהליך כשהפכה מצ'לנית נטו לצ'לנית ששרה את שיריה, מה שהחל בכתיבתם. "היה לי מוזר לעבור מעמדה של נגנית מלווה אל קדמת הבמה", היא מודה.
שירה החדש, "אוהב אותך", שאותו היא הלחינה עם אריאל יום טוב והוא בהפקה המוזיקלית של רועי אבני, נכתב מהזווית הלא שגרתית מבחינתה של העלם המאוהב לעלמתו. "לאחר שאני מכירה היטב את הצד שלי, היה לי מעניין להביא את דבר הצד השני", היא מעירה.