מארינה מקסימיליאן – "ביחד"

חמש שנים אחרי אלבומה השני, מארינה מקסימיליאן משיקה אלבום עברי חדש, אישי ומאד אקלקטי המשלב אלמנטים פופיים, רוקיים, אוריינטלים ולטיניים, הנע בין בלדות שקטות לבין שירים קצביים. מקסימיליאן שרה על אהבה, משפחה, בית, זוגיות, ילדים ובעיקר אופטימיות מהמקום הכי כן ונכון שלה.

מקסימיליאן לא בוחרת ליפול לנוסחתיות פופית טרנדית אלא להביא את האמת שלה בטוטאליות אומנותית, בכוונה מלאה וללא שום ניסיון לא טבעיים להישמע מי שהיא לא. בכל עשרת השירים היא פותחת למאזינים צוהר לעולמי הפנימי, לחיים שלה ולתהליך ההתבגרות והבגרות שלה. מארינה של 2021 נשמעת יותר בשלה מאי פעם ואי אפשר שלא להתאהב באלבום הזה.

אסף אמדורסקי – "432"

עוד מראשית דרכו המוזיקלית, אסף אמדורסקי הוכיח את הוורסטיליות וההשפעות המוזיקליות המגוונות עליו, בין אם מדובר במוזיקה אלקטרונית, ברוקנ'רול, בפולק, בניו וויב ובפופ. אלבומו החדש "432" הוא אלבום רך יותר שנשמע מחובר לשורשיות הישראלית. עם השפעות פולק אמריקאי, נגיעות לטיניות וברזילאיות ורוק הוא מוכיח את האקלקטיות של אמדורסקי שמגיש שירים מלודיים ומתקתקים, טקסטים נוטפי רומנטיקה ואופטימיות, כן אופטימיות ("אנשים צונחים נמוך אחר כך ממריאים, גם כשמתרסקים כליל בכל זאת מבריאים" הוא שר ב"הנר שלנו").

הדגש הרב שהוא שם לטקסטים והמשקל המדויק שהוא נותן לכל הברה והגייה, הלבשת המילים ללחנים המשרתים אותן היטב (ולהיפך) והשירה המלטפת מציגות אמדורסקי אינטימי, מרגש ונוגע המצליח לפרוט ברכות על מיתרי הלב וזה פשוט כל כך טוב.

דוד ד'אור – "מופע סליחות ירושלים" (ההופעה)

זה לא סוד שדוד ד'אור ניחן באחד הקולות המיוחדים ביותר בעולם, בטח שבישראל. הייחודיות שלו שייכת בעיניי גם להרפתקנות והתעוזה שלו, הכמיהה לשלב בין מזרח למערב, למתוח את הגבולות המוזיקליים ולטשטש כל הגדרה ז'אנרית אפשרית. הוא שר אופרה, מזרחית, רוקנ'רול, פופ, היפ הופ ודאנס ובעיקר הוא עושה זאת בצורה מאד יסודית, נקייה ונונשלנטית כמו נולד לתוך עולם מוזיקלי רבגוני. 

כמדי חודש תשרי, מתקיימים מופעי הסליחות המסורתיים, בעיקר בקרב אמנים בני עדות המזרח וגם ד'אור, בן לעדת יהדות לוב, משתתף דרך קבע במופעים אלו כשהשנה הוציא אלבום סליחות שלהם המתעד הופעה חיה במסגרתה אירח את אמיר דדון, עידן עמדי וליאור אלמליח. באלבום ישנן כל הקלאסיקות המסורתיות כ"אדון הסליחות", "אבינו מלכנו" ו"עת שערי רצון" הזוכים לעיבודים עכשוויים ומיוחדים (עליהם אמון תומר הדדי) לצד לחנים של ד'אור, יאיר גדסי, ג'קי אלקיים ועוד. הוא משלב בין שירה אשכנזית לשירה ספרדית (בעיקרה) ולא חוסך מאתנו את הייחודיות האתנית הכה אותנטית שלו. 

עידן רייכל – The Idan Raichel And Ensemble Symphonic 21 Orchestra – Live In Buenos Aires

עידן רייכל באלבום הופעה מיוחד המונה 23 רצועות פרי עטו, בהן "מעגלים", "שאריות של החיים", "ואם תלך", "ממעמקים", "בואי" ועוד, כולל השירים שביצעה הזמרת מרתה גומז (בראשם TODAS LAS PALABRAS) בביצועה. האלבום הוקלט בבואנוס איירס במסגרת הופעות שערך רייכל עם התזמורת הסימפונית בארגנטינה ומציג נופך קלאסי, שונה ומרגש לא פחות מהרפרטואר העשיר שלו. 

על אף עיבודים עשירים ואיכותיים, האלבום בעיקר מיועד לחובבי הז'אנר הקלאסי ופחות למי שמחפש לשמוע את הלהיטים בגרסה המוכרת והקלילה שלהם. הוא מציג אמנם את הכישרון הנהדר של רייכל אך ספק אם הקהל הרחב הישראלי, שמחפש עיבודי אינסטנט כיום, יתחבר. נישתי ומצוין.

לירן דנינו – "מי שאנחנו" (EP)

לירן דנינו, שבשנים האחרונות לוקח די לאט את קצב הוצאת השירים החדשים שלו, הפציע השבוע עם ארבעה שירים חדשים – "מי שאנחנו", "שיר מפעם", "כשהזמן יעבור" ו"היו לי שמיים", בלדות חדשות, נוגות ונוגעות שדי דומות אחת לשנייה בוייב הכללי. אין ספק שדנינו זמר מצוין, אך הייתי מצפה שב-EP חדש יהיה גם שיר מעורר אחד לפחות (UPPER) כי ארבעה שירים שקטים מאד זה די מרדים, משעמם ולא כל כך מעניין. הוא חולש היטב בביצוע שירים שקטים אך ב"מאושרים" (להיטו עם נועה קירל משנה שעברה) הוכיח שגם בשירים קצביים ידו על העליונה.

אמנם השירים טובים, איכותיים אך לא מסתמנים בעיניי כלהיטים פוטנציאלים, אך ציפיתי ממנו ליותר.