מי אמר שהקורונה רק מזיקה? - אם תשאלו את נחום עושרי, מהמפיקים המוזיקליים הבולטים במוזיקה הים תיכונית, אפשר גם אחרת. "הקורונה נתנה לי את הזמן וגם את השקט הנפשי כדי להשלים את העבודה על אלבום אינסטרומנטלי ובו עשר יצירות של מוזיקת עולם", הוא מספר ומציג בגאווה את הסינגל "עם הרוח", שהוא בבחינת סנונית ראשונה בדרך להופעת האלבום.
אלבום אינסטרומנטלי (או כלי בעברית צחה) הוא פיתרון מעולה למוזיקאי, המודה ש"מילים הן לא הצד החזק שלי" ומעיר: "אמנם היו שירים, שאותם כתבתי תוך דקות מילים ולחן, כמו 'מונה מונה', שחיברתי לישי לוי ו'תני לי רגע', שביצע יואב יצחק, אבל על-פי-רוב כשאני מתחיל לעבוד על שיר, אני נעצר במילים".
עושרי, 63, תושב פתח-תקווה, בנו של רתך, גדל בראש העין (כמו נסים גרמה והאחים ישי ונתי לוי) כבן למשפחה ששורשיה בתימן, שהגיע אל המוזיקה מבית הכנסת. עם הגיטרה שאביו קנה לו בהיותו בן 12, נחשף עושרי לשלל סגנונות מוזיקליים. לאחר הצבא הוא ניגן במועדונים, בדיסקוטקים, בחתונות ו"בכל מה שהיה כדי להתפרנס".
לדבריו, תפנית חלה אצלו כשליווה את חיים משה בהופעות בפריז ו"כששמעתי את הנגנים המדהימים של להקת החימום הצרפתית, שהופיעה לפנינו, היה לי ברור שאו שאני הולך ללמוד מוזיקה עם שובנו לארץ, או שעוזב". עושרי לא עזב. הוא למד, בין השאר, אצל אגון קרטן ואצל חיים חדד והזינוק שלו ממעמד של נגן מלווה למעמד של מפיק מוזיקלי היה ב-91' באלבום "זה הזמן לסלוח" של חברו, כמעט בן-גילו ושכנו, יואב יצחק.
אגב, הלחן הוגדר כ"עממי", כמנהג הימים ההם ועם הזמן התברר שהיה לו "אבא" - המוזיקאי הארמני ארא דינקג'יאן, שאולי לא ידע שבתקופת מלחמת המפרץ הראשונה לחנו נהיה בישראל להיט היסטרי. "מה שקרה בעקבות זה היה מטורף", עושרי משחזר. "יותר ויותר זמרים נהרו אלי, שאעבד ואפיק להם".
עושרי, שהלחין פה ושם, כאמור, אי אלה שירים, ממעט להלחין. "בין העבודה באולפן בשעות היום והנגינה בערבים בהופעות של זמרים לא נשאר לי זמן כדי ליצור שירים", הוא טוען. 'תלחין כבר', אמר לי אביהו מדינה, שגם איתו עבדתי לא מעט. 'גם זה יגיע', הבטחתי לו".
זוכרים את "ריח מנטה"? - עושרי היה המפיק המוזיקלי של תוכנית הלהיט בכל שנותיה בטלוויזיה. "בכל העולם מצליחות תוכניות כאלה וכאן זה חסר", הוא מוחה. "תוכניות הריאליטי המוזיקליות אינן תחליף. בלי תוכניות כמו 'ריח מנטה', הכל נשמע אותו דבר, כמו פס-ייצור הולך ומתארך".