רגע אחד של הלם היה בולט במיוחד במהלך ערב השידורים החגיגי של גמר ה"אקס פקטור", בו מיכאל בן דוד נבחר לייצג את ישראל באירוויזיון. אחרי שורה של נאמברים עליהם עבדו המתמודדים ימים ארוכים, תפאורות שונות שמילאו את האולפן ולירון ויצמן אחת שניהלה את השידור בקצב מהיר, ההכרזה על הזוכה הציגה רגע אנושי חשוף ולא מעובד. כשמנחת הערב הודיעה כי בן דוד הוא המנצח הגדול של הערב, הוא עמד שניות ארוכות והביט סביבו בעיניים פעורות, כאילו לא מצליח להבין את ההברות של שמו שנשמעו הרגע בצירוף המילים "נציג ישראל לאירוויזיון לשנת 2022". רק כאשר ויצמן עצמה והמתמודדים האחרים קפצו לחבק אותו על הזכייה, היה נראה שהוא קלט שהוא ניצח.
"הייתי בהלם תרבות, כולם סביבי באטרף, ואני כולי ב'זון' של הלם מוחלט", סיפר בן דוד ל"מעריב אונליין". "לא ציפיתי לזכות. עבדתי נורא, נורא, נורא קשה כדי לתת את הביצועים הכי טובים, אבל להגיד לך שמפה ועד לזכות? עם כזאת שלישיית גמר? הייתי בטוח שזה לא יקרה. השופטים הביאו את ה'דוז פואה' שלהם, ואני אומר 'איזה כבוד להגיע עד לכאן'. ואז לפני שקלטתי כבר ניצחתי. הייתי המום!".
מה עבר לך בראש בשניות האלו אחרי הזכייה, כשעמדת ולא הגבת?
"חשבתי ששמעתי לא נכון, אולי יש איזו טעות. כולם עלו והרימו לי, עד עכשיו אני מרגיש שזה בלתי נתפס. אפילו כשהמלבישים שלי אתמול החליפו לי תלבושות ועברנו מנאמבר לנאמבר, הייתי שקט. כולם אמרו לי 'אתה נורא מוזר', ואמרתי שאני נורא מרוגש ושזוכרים אותך על הפעם האחרונה שלך, ולי היה חשוב שהפעם האחרונה שלי על המסך תהיה מטורפת וטובה. אז הגענו לשלב הזה ששלושתנו עומדים על הבמה לקראת ההכרזה על הזוכה והבנתי שזה לא נגמר בביצוע, ויש דבר גדול שהולך לקרות".
מי חשבת שיזכה?
"הייתי בטוח שאלי ינצח. אני כל כך אוהב אותם, את שלושתם. אני בן אדם של אנרגיות ויחסים, ויש לי רגש לכל אחד מהם - ספיר שהיא חברה שכל כך עזרה לי בתוכנית, ענבל עם הרוחניות שלה ואלי עם הרגישות שלו. היינו רביעייה מאחדת, שיתפנו אחד את השני בחרדות שאנחנו עוברים, שלושת הברנשים האלו הם מיוחדים. שאבתי להם כל כך הרבה ניסיון וידע".
סיפרת שכשהיית קטן ילדים הציקו לך, הרביצו לך וקראו לך "הומו". אתה מרגיש שבזכייה הזו הוכחת להם משהו?
"תראה, אני לא רוצה להשתמש במילה 'הוכחת להם'. אני מנסה לחשוב שהם לא זוכרים אותי וזה לא היה אישי. אני מקווה שהם היו ילדים קטנים ועשו את זה ממקום של תמימות. הוכחתי לעצמי, גם לפני הניצחון שאני ראוי ויש לי קול, 'הקול לטובה'. ניצחתי את המחסומים של עצמי".
ובכל זאת, הילד הפנימי שלך הרגיש שם ניצחון קטן על הבמה?
"בטח, עצם העובדה שקיבלו אותי לתוכנית, והשקיעו בי, וקיבלתי במה שהמון אנשים מוכשרים ממני בהרבה לא זוכים לה. כל השנים שהייתי לבד כילד אמרתי 'סבלנות, סמוך על עצמך', עבדתי נורא קשה והנה אנחנו מדברים ואני המום".
האם אתה חושב שהנטייה המינית שלך תפגע בסיכויי הזכייה שלך בתחרות, או שאירוויזיון שגם ככה הוא המסיבה של הגייז וזה ייתרון?
"הייתי רוצה לדבר על זה, אבל לא מעניין אותי איך זה ישפיע. אני מביא את עצמי, אם יאהבו יאהבו, ואם לא יאהבו - אני אוהב. מה אני אביא לבמה - נטייה מינית? אוזן שלישית? זה דברים שאני לא מתעסק בהם, אני מביא את עצמי ועם זה אני אצעד".
ברחבי הרשת היו לא מעט ביקורות שהשיר לא מספיק טוב, שהוא לא מספיק ישראלי, בלי משפט בעברית - מה אתה חושב על כך?
"הקונספט של השירים הוא מאוד טריקי. פה יוצרים עבורך שיר ואיתו אתה עולה ומופיע, הגעתי עם שלושת היוצרים לידור סעדיה, חן אהרוני ואסי טל והם תפרו שיר במיוחד עבורי, הקלטנו ימים ולילות, וגם להופעה של אתמול היה לנו זמן מאוד מצומצם של 4 ימים להתכונן. מה שאני יכול להגיד שאני מתחבר לשיר ואני בר מזל ששלושתם התיישבו ויצרו עבורי שיר".
אתה מתאר את עצמך על הבמה בטורינו?
"המון המון דרמה, פאתוס, חוצפה, קול וואו והולך להיות פגז".
אתה הולך לעמוד בפני הרבה עיתונאים באירופה, הם לא הולכים לרחם. אם ישאלו אותך לדעתך על כך שהמדינה שאתה מייצג כובשת שלושה מיליון פלסטינים. מה תענה?
"I love my country".