על אף שנדמה שהוא כאן כבר עשורים הזמר עדן חסון פרץ לחיינו לפני ארבע שנים פרץ בלבד וכבר מאז הספיק למלא את היכל נוקיה כמספר השנים שהוא בתודעה. אמש (מוצ"ש) הוא עשה זאת במופע שסיפק את החבילה הכוללת של מוזיקה משובחת, רקדנים מקצועיים, פירוטכניקה מדהימה, אמנים אורחים ובעיקר צניעות.
כשהוא בסך הכל בן 27, חסון נחשב לאחד האומנים הכי מצליחים כיום במוזיקה הישראלית, מה שמסביר את 12 אלף האנשים שמילאו את האולם והגיעו מכל קצוות הארץ כדי לצפות בזמר האהוב. מהבלדות הכי עמוקות ועד שירי המועדונים שגרמו לקהל לרקוד על הכיסאות, חסון הוא האחראי הבלעדי להצלחה שלו. הוא כותב, מלחין, מעבד ומבצע את כל אחד מהלהיטים שלו ממקום שאי אפשר לזייף, והמעריצים פשוט יכולים להרגיש את האותנטיות.
את ההופעה פתח חסון דווקא כשהוא יוצא מתוך הקהל. מצד אחד סיטואציה שמעוררת תחושת פסטיגל, אך מצד שני זו גם דרך לא רעה בכלל להתקרב אל אלו שהגיעו כל הדרך כדי לצפות בו, אז סלחתי. באופן מחושב חסון פתח בשיר "אין יותר מועדונים" שהוא אולי הלהיט הכי גלגל"צי שלו – מה שנותן לכל הנוכחים (ממבוגרים ועד ילדי טיקטוק) להיכנס יחד איתו לקצב.
אחרי הפתיחה החזקה הגיעו דווקא כמה שירים רגועים יותר כמו "ילדים כאלה" ו-"אל תשברי לי את הלב", שהנמיכו את הקצב הגבוה איתו התחילה ההופעה. ועדיין, נראה שעל אף שינוי המקצבים הקהל נשאר עם חסון, שבענווה כריזמטית החזיק את הבמה ואת הקהל איתו במשך כשעתיים.
כל אחד מהביצועים של הזמר היה מדויק, ואם לא הייתי יודעת שמדובר במופע עם להקה חיה (מוכשרת להפליא), עוד הייתי יכולה להתבלבל ולחשוב שמדובר בהקלטה. קול הפעמונים שלו בא לידי ביטוי גם בשירים העדינים והנוגים, אך לא פחות גם בשירי המסיבות המפורסמים שלו כמו "שיכורים", "היי די-ג'יי" או "סיבובים". ואם כבר בשירים שמחים עסקינן, מה שבאמת שדרג את הביצועים האלו הייתה להקת הרקדנים המקצועית שליוותה את חסון, ולא רק שאינה גנבה את ההצגה, אלא גם הבליטה אותו עוד יותר.
וכיאה להופעות בסדר גודל כזה, גם עדן חסון לא יכול היה שלא לארח כמה מהאומנים הכי מדוברים במוזיקת המיינסטרים הישראלית. תחילה עלתה לבמה הזמרת נסרין קדרי, שהצטרפה אל חסון בביצוע לשיר "אהובי", ואחר כך עוד נשארה כדי לבצע שניים מלהיטיה הגדולים – "בוקר טוב עולם" ו-"אלבי". הזמרת המזרחית, שכבר החזיקה בעצמה את הבמה הגדולה בעבר, נתנה ביצועים מרשימים והשוויצה גם בכמה מהמעוולים המעולים שלה.
בהמשך אירח חסון גם את הזמרת הצעירה אגם בוחבוט, יחד השניים שרו את הלהיט החדש שלה עם שחר סאול, שהצטרף גם הוא לחגיגה. בשלב זה חסון ירד מהבמה והשאיר את השניים, יחד עם הראפר נורוז לביצוע השיר "דובשנייה" שגרם לכל הקהל לקום על הרגליים. עוד אירח חסון גם את להקת "פרחי ירושלים" יחד הם שרו את השיר "באור גדול" בביצוע מרגש שהשרה תחושה של תפילה עוצמתית שגרמה לי אפילו להזיל דמעה קטנטנה.
אבל בואו נחזור שנייה אחורה, שאלתם את עצמכם איפה היה חסון בזמן ששרו האומנים האורחים? בין אורח לאורח, ולא אני לא מדברת על ההפתעה שעשה איתי לוי כשפשוט התפרץ לבמה כמו גרופי שחצה את הגבול, חסון היה איך לא – בחדר ההלבשה. כמות האאוטפיטים שהוא החליף הזכירה לי כלה "בריידזילה" ביום חתונתה שמחליפה שמלות כמו גרביים. בעיני זה היה פשוט קצת מיותר.
באופן כללי נראה היה שלא מדובר בעוד הופעה מהסוג בו הקהל יוצא מהאולם ושוכח את החוויה. כל היושבים באולם, ואני באמת מתכוונת לזה, צרח את השירים מ-א' ועד ת', רקד לצלילי המוזיקה של חסון ונכח בכל רגע. זו הייתה הופעה מחושבת, מושקעת ומדויקת שהדהימה אותי לגמרי ברמת הפרטים הקטנים. לעדן חסון יש משהו שאין להרבה אומנים בישראל, וזו תמימות. על אף ההצלחה הגדולה, הוא עדיין ילד ששר לאמא שלו, שמחפש אהבה ושעושה מוזיקה ממקום כנה ואמיתי.