לפני כמה ימים נזכרתי ברגע קצת סימבולי שקרה לי באמצע העשור הקודם. הייתי אז ילד בן 21 בטיול הגדול אחרי צבא, וככה אחרי שדילגתי לי ממדינה למדינה בקצב מסחרר תוך חודשיים כאילו אני מינימום ג'ף בזוס, למרות שבקושי היה לי תקציב לכוס מים, הגעתי לקולומביה ונתקעתי בה למשך כמה שבועות טובים, ליתר דיוק נתקעתי ספציפית במדג'ין.
מדובר בעיר היסטרית ברמות אבל אתם יכולים לעשות גוגל אם כל כך דחוף לכם לשמוע עליה, כי העניין הוא שבאחד הימים, תוך כדי הליכה נעימה ברחובות העיר בה אני נהנה מהמותרות ומדחיק את מצבי הכספי הרעוע, שמעתי בחורה ישראלית צורחת לחברות שלה בהיסטריה: "אומייגד הוא גר פה אחותי הוא גר פה". לא עברה שניה ואחת אחרת צורחת: "הוא חוזר מחר לקולומביה, אנחנו דוחות את הטיסה". אני נשבע לכם שלא עוברת עוד שניה ואופיר, חברה טובה שטיילה איתי, צורחת לי לתוך האוזן: "הן מדברות על מאלומה. אני מתה, אנחנו דוחים את הטיסה שלנו גם". אתם לא רוצים לדעת מה עשתה לי חבורת הגרופיות כששאלתי אותן אם זה הבחור הזה שתוקע בכל פזמון של כל שיר שלו את המילים "מאלומה בייבי" ואין לי מושג למה כולם עפים עליו.
קאט ל-2022: אני רוצה להתנצל בפני אופיר וכל חבורת הבנות ההיסטרית ממדג'ין, כי אני חזיתי אמש בפלא קולומביאני בשיא תפארתו. מול קהל של אלפים, עם וייב לטיני שלדעתי צריך ללמד עליו באוניברסיטה, עלה מאלומה וכבש את היכל מנורה מבטחים ובכנות, הוא לא היה צריך הרבה בשביל זה כי מאלומה הוא לגמרי בייבי.
חואן לואיס לונדוניו אריאס (אף אחד לא נולד באמת עם שם היסטרי כמו מאלומה, תתקדמו) הגיע אמש עם נוסחה פשוטה - במה מינימליסטית, רקדניות מצודדות ומיטב הלהיטים שלו, וזה הספיק כדי לגרום ל-12,000 גברים, אבל בעיקר נשים, להפוך את ההיכל למקדש צרחות מחרישות אוזניים אחד גדול. הנוסחה הזו עובדת כי מדובר באמת באדם עם כשרון יוצא דופן שהגיע אלינו בכושר שיא וסיפק את כל החבילה, שר בלייב, החליף תלבושות ורקד בצורה שעוררה בי צדדים שלא הכרתי. או כמו שהבנות בשורה לפני תיארו את זה בצורה המדויקת ביותר כשהן שלפו חזיה עם הכיתוב "we love you Maluma" וזרקו אותה עליו. לכל המתעניינים, הוא תפס אותה.
התחושה העיקרית בהיכל היתה חוסר התנשאות. הכוכב הזה לא בא לשחק משחקים וידע מה הקהל שלו רוצה- להיטים, להיטים, להיטים. "Chantaje", "vente pa ca", "felices Los 4", "cuatro babys", אם נדמה לכם שאני מנפיץ מילים רנדמוליות, תכתבו אותן ביוטיוב ותראו איך פתאום אתם מדקלמים רגאטון כאילו גדלתם בדרום אמריקה וזו בעצם שפת האם שלכם.
ושלא תטעו, מאלומה אוהב את המעריצים שלו, אבל הוא גם ממש אוהב את עצמו. וואו הוא כל כך אוהב את עצמו. לקח לו חצי שעה לחמם מנועים רק כדי לעצור את כל ההופעה ולבקש מהקהל לצרוח במשך שתי דקות רצוף את צמד המילים המזוהות "מאלומה בייביי". מה אני אגיד לכם, עובד לו. עובד לו עד כדי כך שבשלב מסוים הוא פשוט התיישב על הבמה וזה הספיק כדי שאני אאבד את זה ואצרח למישהי רנדומלית שישבה לידי: "הוא מחייך אלינו!!". הוא באמת רק חייך, זהו.
אחד השיאים של הערב הגיע כשהכוכב פנה לאלפים בקהל והתייחס למצב הביטחוני בארץ ובעולם כשאמר: "אני לא אוהב לדבר על פוליטיקה ודת. אבל בדבר אחד אני בטוח וזה שהתשובה היא אהבה. אני מקדיש את השירים לכל מי שלא נמצא כאן, שקיפח את חייו במלחמות בחודשים האחרונים".
צריך רגע להבין: מעבר לסוואג, ללהיטים, לצ'ארם, לקסם, לכשרון ולעוד כל כך הרבה דברים מעוררי קנאה שיש בו, מאלומה הוא תופעה אמיתית בארצנו הקטנטונת. מדובר באמן פרו ישראלי אבל על אמת. כבר הבנו שיש לו חיבה לנשים ישראליות עם עדן פינס ונטע אלחימיסטר שמופיעות בקליפים שלו על בסיס שבועי בערך, אבל בימים כאלה של גל טרור שלא נראה כמותו שנים, הכוכב הזה מתייצב כאן במודע, מבין את הביקורת שיקבל בעולם אם רק יעלה סטורי אחד ל-61 מיליון העוקבים שלו עם התיוג "תל אביב" ונותן את הנשמה בלי לחשבן לעולם (in your face האחיות חדיד), ותאמינו לי שרק על זה מגיע לו מאיתנו מופעי סולד אאוט רצופים אחד אחרי השני.
לקראת הסוף הוא עלה לבמה עם גרסת א-קפלה ללהיט שלו "Hawai" וסגר מופע מהוקצע שמראה כמה הוא באמת מעריך את הקהל שלו. אם אופיר והגרופיות ממדג'ין רואות את זה עכשיו, אז תדעו לכן שלהודות בטעויות שלנו זו לא בושה, ואני מודה ומתוודה שהייתי ילד קטן שלא הבין את התופעה שהיתה אז בתחילת דרכה. אתן צדקתן ואנחנו היינו צריכים להשאר במדג'ין עוד יומיים ולחכות לו כמו סטוקרים על סף דלתו רק בשביל לצרוח לו חזק: "מאלומה בייבי!!!".