אי אפשר לדמיין את חיינו בלי "הפרח בגני" של זוהר ארגוב, "ילדים זה שמחה" של שלמה בר, "שבחי ירושלים" של אביהו מדינה ו"נערי שובה אלי" של מרגלית צנעני. לצדם ניצבת האומנות המשובחת של ברי סימון, זוהרה אלפסיה, אלברט אילוז, חיים אוליאל, להקת העוד ועוד רבים וטובים. מהו המשותף בין השמות הגדולים? כולם מהווים את הקול המשובח של המהפכה המזרחית, שהפכה בימינו אנו למיינסטרים לכל דבר ועניין.
העיתונאי והסופר אילן שאול החליט לתת דרור ל-20 ראיונות עם דמויות המפתח הללו, שמבהירים ולו במעט כיצד הצליחו הקולות הללו לשנות את כל מה שאנו יודעים על התרבות הישראלית. את כל זה הוא איגד בספרו החדש והמרתק "מִלְחֶמֶתָרְבּוּת". בשיחתו עם איריס קול ב-103FM, סיפר על ראיון שנחקק בראשו, שנערך עם לא אחר, הזמר זוהר ארגוב: "הוא לא היה הפרח בגני. זה עבר לי מהר מאוד כשישבתי בבנייני האומה בשידור ישיר בלייב, וראיתי אותו פותח בסלסול הפותח של השיר. כל החומות קרסו לגמרי ואני נכבשתי".
"לא תכננתי להגיע לעיתונות, אך נכנסתי לזה", הודה שאול, "פגשתי שם כמויות אדירות של חוסר צדק, חוסר שוויון ושקרים, וזה היה ריאיון השלישי שלי בסדרה. לא הייתי מודע לראשוניות של הריאיון הזה כי לא הייתי מעורב בעולם. באתי לזוהר, הוא עמד מחוץ לדלת עם פנים זועפות, ושאל אותי למה באתי. הוא ראה בי במובן מסוים את התקשורת הלבנה שהתעלמה ממנו והתכחשה לקיומו, ובראיון הזה הוא פשוט שחרר שם את כל חרצובות לשונו. הייתי די בהלם אך הרגשתי כאילו נפל לי סיפור מהשמיים".
בסיום דבריו, הדגיש שאול: "יש בראיון כמעט את כל מה שקרה למוזיקה המזרחית 20 שנה אחרי, הוא הראשון שדיבר איתי על מה שנקרא גטו. בהרבה מובנים הוא נתן לי צילום רנטגן מאוד מדויק של השינויים הטקטוניים שהיה ניתן לחוש אותם אז. לא רק שהוא צדק, הנבואה שלו התגשמה".