בכתבה השבועית של "בדרך אל הקלפי" ניזכר בשירים שכתבו מוזיקאים ישראלים על פוליטיקאים מסוימים, על חלקם באהבה ובהערכה ועל חלקם בארסיות. לא מדובר בשירים מטעם המפלגה, דוגמת "הוא זכאי", אלא בשירים אותנטיים.
לכתבות הקודמות בסדרת "בדרך אל הקלפי"
שלום חנוך - לא עוצר באדום 1985, על אריאל שרון
ב-1985 הוציא שלום חנוך את אחד מאלבומיו הבולטים, "מחכים למשיח", שאופיין בטקסטים נוקבים ומחאתיים. לצד שיר הנושא שעסק במשבר הכלכלי של התקופה, בלט גם "לא עוצר באדום", אותו כתב חנוך על אריאל שרון, שבאותם ימים כיהן כשר המסחר והתעשייה, לאחר שועדת החקירה הממלכתית לחקר אירועי סברה ושתילה המליצה על הדחתו מתפקיד שר הביטחון, ובאופן כללי הוא נתפס כמי שסיבך את ישראל במלחמה מיותרת בלבנון. עם שורות כמו "פנו הדרך, הנה בא הרוצח, שור זועם - הוא בכלל לא טורח לבלום", חנוך הביע את דעתו באופן ברור.
חוה אלברשטיין - הקוסם 1999, על בנימין נתניהו
בשנת 1999, בעת שבנימין נתניהו כיהן בקדנציה הראשונה שלו כראש הממשלה, פרסמה אלברשטיין את השיר על הקוסם מאחז העיניים, שמעלים את יונת השלום, מזמין את רעייתו לבמה ובעיקר מתמחה ברמאות. המטאפורה הייתה ברורה.
הבילויים - שאול מופז 2003
באלבום הבכורה המבריק שלהם כללו "הבילויים" שיר מחאה על המיליטריזם הישראלי ותרבות השכול, ובו מתואר שר הביטחון דאז ומי שעד זמן קצר קודם לצאת האלבום היה הרמטכ"ל, כסאדיסט העובר עם מזחלת בין משפחות שכולות ומחלק להן איברים של יקיריהן שמתו בקרב.
התקווה 6 - הכי ישראלי 2014, על שמעון פרס
הרבה שנים נחשב שמעון פרס לדמות שנויה במחלוקת, כזו שבחלקים רבים של הציבור הישראלי אוהבים לשנוא. עם בחירתו לנשיא המדינה, ב-2007, חל המהפך שפרס ייחל לו כל השנים, והוא הפך לדמות אהודה וקונצנזואלית. זה בא לידי ביטוי, למשל, בשיר שהוציאה "התקווה 6" עם סיום תפקידו של פרס כנשיא, וכלל רשימה של הדברים שנמצאים לכאורה בקונצנזוס, מצה"ל ועד במבה. כשבפזמון הופיעה השורה "אוהבים אותך שמעון פרס", המהפך הושלם.