"בתעודת הלידה קוראים לי רק מלכה", שיתפה קרני בפתח השיחה. "קראו לי כך לזכר סבתא שלי שנפטרה לפני שנולדתי, אבל בחיים קראו לי מיקה. כל השנים הסתובבתי עם השם הזה. בבית כולם יודעים שקוראים לי מלכה, הילדים, בעלי. כשאני נהיית עצבנית הם קוראים לי מלכה".
"החלטתי להשתמש בשם הזה", הסבירה. "שם זה שורש הנשמה, אני מאמינה בזה. אני חושבת שזה שלא השתמשתי בו זו השאלה. למה? אני בוחרת להתחבר לשני החלקים האלה שלי, כי יש בי גם את הצד הזה".
על הסבתא שעל שמה נקראה סיפרה קרני: "אישה מדהימה, היא הייתה בולגריה. היא היתה האחות של הקיבוץ. היא אהבה לשיר. היא הייתה מוקד של נשים - המון נשים היו מתייעצות איתה. כשחשבתי על שני השמות האלה בסשן שעברתי עם עצמי הגעתי למסקנה שמיקה זה הצד הגברי שלי ומלכה זה הצד הנשי שלי. זה מאוד מתחבר לסבתא".
לדבריה, "בכל האלבום ניכרים השמחה, הגרוביות, הכיפיות שהיתה לנו במפגש שלנו. אני פניתי אל דן עם כל מיני התחלות, עם רצון לספר סיפור. דן הוא מורה מדהים, הוא יודע להוביל אותך וכשצריך גם להשלים. פשוט היה תענוג".
על שירה "חלום בהקיץ" סיפרה: "השיר הזה היה האחרון שכתבנו באלבום. בנו שלח לי שיר אחר עם ביט ואני התחלתי לכתוב את המילים. שלחתי לדן והוא אמר 'זה מגניב, זה מטייל בין יקומים'".
לסיום, הכריזה קרני: "היה לנו הרבה מה להגיד, מה לנגן. היה לנו כיף, זה זרם בטבעיות. אנחנו מחכים להמשיך לעבוד יחד, בכל אופן אני".
התרעות פיקוד העורף