המוזיקאית דניאלה ספקטור סיפרה בראיון מיוחד ל״מעריב״ על האתגר החדש שמחכה לה במופע סולו שלה בפסטיבל ״המגבר״ הקרב ובא, המורכבות ליצור בימים אלה והניסיון שלה לשמור על שפיות דרך שיחות עם הילדים על המצב.
איפה אני תופסת אותך?
״האמת שאני בדיוק יצאתי מהסטודיו וניגנתי שירים של ערן (צור) וזה חתיכת מסע בזמן לגיל 16 שלי״.
את הולכת לארח במופע את ערן צור, תספרי לי מה הולך להיות - נשמע מסקרן.
״אני הולכת לנגן סולו וזה דבר שאני כמעט לא עושה. יעל מרגלית (ממפיקות הפסטיבל) אמרה לי לפני שסגרנו שאשתתף בפסטיבל ׳אבל גיטרה חשמלית כן?׳. אני מנגנת על חשמלית, אבל בדרך כלל בחדרי חדרים, אז אני לוקחת על עצמי אתגר - להוציא את החשמלית החוצה, אל האור. אני מתכוונת להוציא צדדים אצלי שאני בדרך כלל לא מראה״.
מאיפה הגיעה ההחלטה הזאת?
״פסטיבל המגבר הוא קודם כל רוקנרול, הוא מקדש את החשמל ואת הקצוות המשוננים. ואני יותר ידועה בתור משהו רך, עדין, אני מדברת בווליום יחסית נמוך. ולזה מצטרף ערן צור שהוא משונן, חשוף ורוקנרול בהוויה שלו״.
עוד הוסיפה: ״אבל צריך לזכור שבגיל 16 הייתי בלהקת פאנק-רוק. זאת אומרת, יש לי את זה. אבל בשביל להוציא את זה אני צריכה לחפור עמוק. ולגבי הסולו - זה משהו שהוא נורא מפחיד אבל בו זמנית גם מאוד מגניב. אין לך איפה להתחבא - מה שתביאי זה מה שיהיה. ובמושגים של במה - זו סוג של קפיצת בנג'י ולא תמיד עם חבל. אם נתרסק אז נתרסק. זו חוויה של אם הולכים על זה - אז הולכים על זה מפואר״.
לאחרונה הלכה לעולמה היוצרת והמוזיקאית קורין אלאל.
״תשמעי, בתוך השעה הזאת השירים של קורין פתאום נתנו לנו מילים ישנות לסיפור חדש (׳אין לי ארץ אחרת׳, ׳זן נדיר׳). לכל השירים שלה פתאום היה תוקף חדש בתוך שנה כל כך כואבת. ועכשיו, כשהיא הלכה, זה נורא כואב כי היא גם לא הייתה מבוגרת והיו יכולות להיות לה שנים רבות של קריירה מפוארת. בשבילי כאמנית לראות משהי עם ספר שירים כמו שלה ולראות איך שיר נשאר גם כשאת איננה זה חזק כל כך״.
תספרי לי כמה המצב בו אנחנו נמצאות משפיע עלייך כיוצרת וכאמנית?
״מצד אחד הוצאתי אלבום חדש בשנה הזאת לתוך המרחב הזה והאלבום בהכרח הדהד את המצב והיה לזה משמעות מאוד גדולה עבורי. כי גם השנה אני הבנתי עוד יותר את התוקף שלי כאמנית - שיש לי מה לתת ושיש במי לגעת. יש מי שצריך את זה. את יודעת, אנחנו כל השנים עסוקות בעצמנו - בכמה קהל יגיע להופעה שלי, בכמה לייקים נקבל בפייסבוק וכמה צפיות מצבור ביוטיוב, והשנה הזאת הפכה את הכל על פיו. זאת אומרת, זה כל כך ברור לי ברגע שאני נוסעת להופעה מול חיילים או מול מפונים. הוצאתי שיר ומילואימניק כתב לי כשהוא נמצא בלחימה בלבנון ׳את השיר הזה את כתבת בשבילי עכשיו׳, למרות שכתבתי אותו לפני שנתיים. אז אני אומרת ׳אני את שלי עשיתי׳. זו רמה אחרת של חיבור לאנשים ולקהילה שאני חיה בתוכה״.
איך את מתווכת את המצב לילדים שלך?
״יש לי בת ובן בני 11 ו-7, גם הם סופגים דברים מסביב הם שומעים אזעקות וסיפורים על חטופים וחטופות. ואני מפעם לפעם משתמשת בכל מני נסיעות בין חוג לחוג או חבר לחבר כדי לברר מה הם יודעים ולתת להם קונטקסט ומושגים בהקשר של תקווה. אחד הדברים שכולנו חווים זה חוסר אונים וחוסר וודאות, ויש משהו כשאת מדברת עם הילדים שלך שבתוך החוסר אונים והמצב הזה למצוא את התקווה והוודאות, כי את לא יכולה לייאש את הילדים שלך. אז דווקא יש משהו בשיחה איתם שכמו מחייב אותי למצוא את אותה וודאות ואמונה״.
״גם עכשיו (עסקת החטופים והחטופות) אנחנו חייבות להביא את כל האמונה והתפילה ואת כל הכוונה הכי טובה שלנו להסתכל על זה ולהגיד ׳שיצליח! שיצליח!׳ ולהיות שם למרות שאנחנו למודות אכזבות. אנחנו חייבות להאמין ולהיות שם. כי כשאת מתייאשת את מאבדת נוכחות. את כבר לא שם. אנחנו צריכות להאמין שהם יחזרו ושאנחנו נצא מהבור הזה, שבורות, פצועות בסדר אבל אנחנו נצא מהבור הזה״.
את הולכת להפגנות למען השבת החטופים והחטופות?
״יצא לי להגיע להפגנות ואני מרגישה שזה המעט שאנחנו יכולות לעשות. שזה להעמיד את הגוף שלנו כשאין מילים כשאנחנו כל כך חסרות אונים, את יודעת גם חיילים שנופלים וגם עבור החטופים. אז בסוף לקחת את הגוף ולהעמיד אותו שם - יש כאן אמירה גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים. הרבה פעמים זו התחושה האנכית מול עצמי להרגיש שאני לא לגמרי מנוטרלת״.
מה את חושבת על כל ההד המחודש סביב פרשת אייל גולן? גם כאישה וגם כאמנית?
״גם כאישה וגם כחלק מהישראליות זה משהו שאני לא רוצה אותו כנורמה של התנהגות גברית. אני לא רוצה את זה כנורמה של כוכב שהרבה אנשים מסתכלים עליו. עוד לפני שאני מוזיקאית. כמעט אין לי להוסיף לזה רק שאני מאמינה לטאיסיה (זלמולוצקי, המתלוננת שנחשפה) ולבחורות שהיו שם וזה כואב לי״.
הופעתה של ספקטור בפסטיבל המגבר היא חלק מתוך סיבוב ההופעות שלה עבור אלבומה החדש. 23.1 גריי, יהוד
פסטיבל המגבר, מרכז ענב ת"א, יום רביעי 5.2 מארחת את ערן צור
20.2 גבעת ברנר. אורח; שי צברי
6.3 הספרייה הלאומית, ירושלים