האלבום מונה שמונה-עשר שירים פרי עטו, מלודיים, קליטים, עוצמתיים, מלאי השפעות סול, גרוב, פופ, רית'ם אנד בלוז ורוקנ'רול בילי ג'ואלי פינת הארי סטיילס. הוא שר בלדות מנחמות ומלאות תקווה, מתוזמרות בהרמוניות נהדרות שעוטפות את קולו היפה והעוצמתי כמו יצאו מתוך קפסולת זמן מהסבנטיז בניחוח 2025.
גרינברג מוכשר מאד וברור לכל כי ישראל קטנה עליו, הוא צריך ואמור להצליח בחו"ל – בייחוד כי יש לו את הכישרון ואת הפוטנציאל לכך. כאלבום בכורה מדובר ביריית פתיחה מצוינת ותעודת זהות מוזיקלית של סינגר-סונגרייטר מגובש, בוגר ומוכן לטרוף את העולם. קדימה!
צריך וואחד ביצים כדי לקחת שיר כל כך מונומנטלי ומלא פאתוס כמו "בלדה לחובש" של דן אלמגור ואפי נצר שהתפרסם בפי יהורם גאון בפסטיבל הזמר והפזמון 1969 ולהקליט אותו בעיבוד חדש לגמרי, לפרק לגמרי את הדנ"א המוזיקלי המוכר של השיר הנצחי ולהעניק לו משמעות זהה בגישה אחרת.
לצחי הלוי יש את הביצים האלה בענק: הוא מתחיל את השיר בדקלום הסיפור שבשיר בסגנון חצי היפ-הופי דרמטי ומגיע לשיא בקטע שירה על אחוות הלוחמים בקול מלא כבוד וכנות, ממשיך את הדקלום ומסלסל את נשמתו בשירתו "אחי, אחי שלי" בבית האחרון (זה היה כל כך עוצמתי שבסוף השיר נראה לי ששמעתי גם את קולו המקורי של יהורם גאון כקול שני, אך אולי אוזניי מטעות אותי).
זו דוגמא מופתית לגרסה שמכבדת את המקור ומצליחה בצורה מאד טובה להנגיש את השיר הבלתי נשכח הזה לדור שאולי לא מספיק מכיר אותו. הלוי מקדיש את השיר לציון גבורתם של חללי חיל הרפואה, חובשים, פרמדיקים ורופאים צבאיים שמסרו את חייהם בעת מילוי תפקידם באומץ רב באירועי השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל".
התרעות פיקוד העורף