אחד השירים הפופולריים ביותר ששרים לוחמי צה"ל במלחמה זו לפני כניסתם לקרב הוא "עוד אבינו חי", שפזמונו הוא "עם ישראל, עם ישראל, עם ישראל חי". הפזמון הזה, שבצד הרמת המורל מקבל בימים אלה משמעות מיוחדת, מבטא את רוחו של המלחין והמבצע המקורי של השיר, הרב המנוח שלמה קרליבך, שכונה "הרבי המרקד" ושהשנה מציינים 100 שנה להולדתו.
הרבה לפני שישי ריבו, חנן בן ארי ואודיה מילאו היכלי תרבות עם שירים אמוניים, רבי שלמה קרליבך היה הרוקסטאר של הזמר החסידי. כשובר מוסכמות בכל רמ"ח איבריו הוא היה הראשון למזג בין מוזיקת פולק־רוק־פופ ובין טקסטים מהמקורות, להלחין פזמונים שיושרו בישיבות חרדיות וגם בדיסקוטקים, וכל זאת בעזרת גיטרה, חיוך ושאיפה לשמח ולקרב לבבות.
רק לאחר מותו של קרליבך הוארה דמותו באור נוסף, ולא מחמיא. עדויות שונות על מעשים מגונים והטרדות מיניות שביצע, לכאורה, עוררו הדים ואף עוררו התנגדות להנצחתו ולהשמעת שיריו.
בפרק זה של ההסכת "מילים ולחן" חוזר חוקר המוזיקה דודי פטימר אל סיפורו של רבי קרליבך ואל הסיפורים מאחורי שיריו הגדולים, בהם: "עוד אבינו חי", "עוד יישמע", "ישראל, ישראל", "חמדת ימים", "אשא עיניי", "הנשמה לך", "והאר עינינו" ועוד רבים וטובים.
התרעות פיקוד העורף