מילים שנשארו: סיפורו המרגש של שיר שהפך למורשת נצח

בלי לדעת את שמך - שיר הנושא מתוך הסרט "כל הדברים שרציתי לומר"

"כל הדברים שרציתי לומר", סרט הביכורים של סער ארליכמן ובבימויו של אסף גורדון אשר זכה בפרס הסרט הטוב ביותר ובפרס הצילום הטוב ביותר בפסטיבל צ'לסי בניו יורק, ישודר בבכורה טלוויזיונית בפרטנר TV. הסרט בכיכובם של אהוד קנולר, גילי בלום, אברהם אהרונסון, אביגיל ארליכמן ועוד. הסרט מוקדש לזכרו של יפתח שלפוברסקי אשר נהרג באסון המסוקים. יפתח שירת ביחידת היחמ"מ, השאיר אחריו המון שירים וסיפורים קצרים. 25 שנים אחרי, אחותו סער שילבה שישה מהשירים שכתב יפתח ואת רובם הלחין אופיר חיון. שיר הנושא, "בלי לדעת את שמך" מבוצע על ידי אביגיל ארליכמן (אחייניתו של יפתח) וגילי בלום, שמככבים בסרט. זהו שיר רך ונוגע ללב, שנכתב מנקודת מבט של חייל צעיר - מלא אהבה, כמיהה וחלום - ונשמע כמו פסקול של דור שלם.

"כולם כותבים שירים בצבא... דמייני לעצמך מקום עם הנוף הכי יפה בעולם... אתה מביט אל הנוף והוא מתנגן לך בראש... אבל זוהי סתם אשליה... כי תוך שנייה זה נגמר... ומה שכתבת יהפוך לשיר שיקראו כל שנה מעל הקבר שלך... זאת הייתה לבנון..." מתוך הסרט "כל הדברים שרציתי לומר".

סער ארליכמן, יוצרת הסרט "כל הדברים שרציתי לומר" ואחותו של יפתח: "אז לא כולם כותבים אבל יש כאלו שכן ואם הם נהרגים, בלי שהתכוונו לכך זה הנכסים שהם משאירים אחריהם, הזיכרונות שנשארו מהם לנו, בני המשפחה שחיים משך הרבה מאוד שנים אחר כך, מנסים לזכור רגעים מתרחקים. יפתח כתב הרבה. כמעט כל יום. כשחשבתי איך לספר עליו לילדים שלי, חיפשתי בשירים ומצאתי שורה בשיר שאמרה: 'אני במאי ללא תסריט...' ומתוך השורה הזאת נכתב סרט, כולו הרוח של יפתח. לשעה אחת יפתח, כפי שאני דמיינתי אותו, אם היה זוכה להשתחרר. כמו בשיר, יפתח בסרט יושב על צלע הר וכותב שיר אהבה לבחורה שהוא אינו יודע מה שמה... בסרט יפתח הוא חייל משוחרר, המחפש את דרכו בחיים. הוא חווה את אותם לבטים וקשיים כמו רבים אחרים שמשתחררים משירות צבאי, בעיקר קרבי. תקופת הצבא היא תקופה שלוקחת אותנו מחוץ למסלול החיים הרגיל, הכלים שנרכשים שם לא תמיד באים לידי ביטוי בתחילת הדרך באזרחות. ביום הזיכרון, בו אנחנו מקפידים לזכור את המתים, אני חושבת, שכדאי שנשים לב לחיים שכאן בינינו, לצעירים שצריכים אותנו, הדור הבא. אני יודעת שיפתח חלם על העתיד שלו, היו לו הרבה תכניות, כל אחד מאיתנו כדאי שישים לב למישהו שאולי אפשר להגשים לו חלום. 'בין שורות הברושים לעצי המחט לבין שורות ההדרים בפריחתם המבהיקה...' זה הנוף של השרון, הפרדסים שהקיפו אותנו עדיין בשנת 1997, זה הנוף שיפתח ראה כשיצא מהבית בפעם האחרונה ב-4.2.97."