פסטיגל 2025 הוא בסימן עולם דמיון, הרפתקאות, טכנולוגיה וקבלת השונה. העלילה נפתחת עם ילד קצת שונה בשם טומי שמגיע לקמפוס אימג'ן בו לומדים ממציאים צעירים. בבית הספר הזה מתחרות שתי קבוצות של ממציאים וממציאות צעירים על ההמצאה הטובה ביותר שתוכל לשנות את העולם.
טומי מתחבר לאחת הקבוצות ועוזר להם עם ההמצאה. אחת הקבוצות ממציאה רובוט בשם ליבי שהרגש הוא החלק הדומיננטי שבו והקבוצה השנייה ממציאה את הרובוטית אליאנה, שהיא עוזרת AI ששכל הוא החלק העיקר שבה ואין לה רגשות. אך מסתבר שהתחרות היא רק חלק מינורי ולאחד האנשים בקמפוס ישנה מזימת על להשתלט על העולם. הסוף כאמור טוב והסיפור מדגיש את ערכי העבודה בצוות, נאמנות, אמונה עצמית וקבלת האחר.
השנה בפעם הראשונה מזה 44 שנים החליטה הנהלת הפסטיגל שהוא יתקיים אך ורק בתל אביב ולא בשאר הארץ, החלטה שזכתה לגינויים רבים. לטענתם הסיבה נעוצה במגבלות התפאורה והאביזרים המיוחדים הנדרשים שכן השנה הפסטיגל ניסה להביא חווית מולטימדיה ייחודית, טכנולוגית ומאוד מורכבת שמתאימה לעולם המסכים שהוא מנת חלקם של הילדים כיום. ונראה כי השנה ההשקעה היא בהחלט גדולה מאוד.
השנה הבמה עברה עיצוב מחודש שמתווסף לבמה הרגילה ומכיל אפקטים חזותיים שמקנים תחושה דינמית, חיה ומרהיבה במקום במה סטטית. בנוסף, ישנו שימוש נרחב באקרובטים שמבצעים תרגילי לוליינות ואקרובטים אוויריים שיורדים מהתקרה באמצעות רתמות. ישנו שימוש נרחב בבינה מלאכותית ואף בניית רובוט ענק שהולך על הבמה. האם השקעה זו מצדיקה את ההחלטה שלא להביא את הפסטיגל לשאר חלקי הארץ? לא בטוח.
למרות הסיפור העלילתי הבנאלי וידוע מראש (ניתן היה להעמיק בו), הפסטיגל השנה מוצלח יותר משנה שעברה. אולי זה בגלל ההשקעה בתפאורה והתחושה שהוא מוחשי יותר, אולי זה בגלל צמד שחקני החיזוק – לי בירן ואליאנה תדהר שהכימיה ביניהם מאוד מורגשת והשיר של לי בירן מתקופת 'גאליס' הוא שיר נוסטלגי שגורם לצביטה בלב, אולי זה בגלל האנרגיות של שחר טובוך שיודע לפזז על הבמה או שאולי זה בגלל שהשנה בניגוד לשנתיים האחרונות אפשר קצת לחייך ולהרים את הראש אחרי שכמעט כל החטופים חזרו.
מה שלא ברור זה מדוע אורחת הפסטיגל שרית חדד, שמציינת שלושים שנות פעילות במוזיקה, היא לא אחת מהמשתתפים. בניגוד לשאר משתתפי הפסטיגל שמופיעים על הבמה, חדד מגיעה לקראת סוף המערכה השנייה לעשר דקות בלבד. נכון שמדובר בעשר דקות אנרגטיות, מלאות מוזיקה נפלאה בהן היא עוברת מפסנתר, לדרבוקה עם שירים מתקופות שונות. היא עושה שמח ומרגשת מאוד במיוחד בביצוע יחד עם הילדים, אך יחד עם זאת, היא מגיעה כחלק חיצוני ולא קשור.
התרעות פיקוד העורף