הצעד החדש של אביב גפן וברי סחרוף מסמן שינוי בטון | דודי פטימר

"מנגינת הלב" הוא שיר על תקווה שנולדת לא מתוך תמימות, אלא מתוך עייפות, כאב והבנה עמוקה של המציאות הישראלית. חייל שחוזר מהקרב, הורים מודאגים, ילדים שצוחקים מחדש - אלו דימויים שמצליחים לגעת בלי להטיף. זו יצירה בוגרת, אנושית ומרגשת, שמוכיחה שלפעמים דווקא קולות ותיקים יודעים לומר את הדברים הכי נכונים לרגע הזה.

מבחינת סאונד, ההפקה מדויקת ונקייה: שכבות אלקטרוניות עדינות, רוק מרומז ולא אגרסיבי ברובו (האגרסיביות המחשמלת של הדיסטורשיין מגיעה לקראת סוף השיר), וקול שנשאר במרכז - חשוף, רגשי, לא מתייפייף. אמדורסקי לא מנסה לחדש כאן בכוח, אלא לזקק, והתוצאה מוכיחה את עצמה.

שחר טבוך - טוק טו מי

לאט לאט המלודיות של טבוך עשו את שלהן בליבי. יש אצלו חוש חזק לפזמון, הבנה אינסטינקטיבית של קצב, ושילוב מסקרן בין פופ מערבי מלוטש לאלמנטים מסולסלים שמקרקעים את השירים שלו כאן, בעברית. זה "חו"ל בעברית", עם הרבה סלנגים, הרבה סטייל, ופחות ניסיון להסביר - יותר רצון להרגיש.

הסינגל החדש שלו "טוק טו מי" הוא אולי הדוגמה המדויקת ביותר לכך. אני לא מבין כל שורה, ולא בטוח שאני אמור. הקצב קליט, הביט עובד, והאנרגיה הכללית עושה את שלה. הפופ של טבוך לא מבקש פרשנות עמוקה אלא חיבור מיידי, ואם השיר מצליח להזיז את הראש ולתפוס את האוזן - כנראה שזה בדיוק מה שהוא נועד לעשות.

הסינגל החדש "בואי" הוא תמצית הבחירה הזו. זהו שיר רומנטי פשוט ומתוק, שלא מתאמץ להרשים אלא לגעת. המילים ישירות, כמעט יומיומיות, אבל יש בהן אמת רגשית שמצליחה לחלחל: אהבה שמעניקה קיום, שממלאת חוסר, שמחזירה את האדם לעצמו. אין כאן דרמה גדולה או מטאפורות כבדות - דווקא הצניעות היא הכוח של השיר.

מבחינה מוזיקלית, "בואי" נשען על מלודיה נעימה וזורמת, כזו שנשארת בראש בלי לכפות את עצמה. הקול של חזות נשמע רגוע ובטוח, עם הגשה שמאמינה במילים ולא מנסה לכסות עליהן בעיבוד מיותר. זהו שיר שמרגיש כמו נשימה עמוקה בתוך עולם מוזיקלי רועש - עדות ליוצר שמבין שלפעמים דווקא פשטות וכנות הן האמירה החזקה ביותר.

אודי שניידר - מתחת למים

אודי שניידר ממשיך לבסס את מעמדו כאחד מיוצרי הפופ האיכותיים והאישיים שפועלים כאן בשנים האחרונות. כל שיר שלו נצבע בגוון אחר, אך שומר על חותם ברור: כתיבה והלחנה עצמאיות, ביצוע עוצמתי, ותחושה מתמדת של שיר שנועד להחזיק זמן – כזה שנשמע כמו קלאסיקה מהרגע הראשון.

הסינגל החדש שלו "מתחת למים" הוא בלדה רומנטית עדינה ומלודית, שמבקשת להאט את הקצב ולהיסחף אל תוך עולם פנימי וחלומי. הדימוי של מים חוזר כאן כמטאפורה לאהבה טוטאלית, כזו שמטשטשת גבולות בין מציאות לחלום, בין ציפייה להתמסרות. הטקסט פשוט אבל יש בו רגש נקי וכנות שמצליחה לגעת בלי מאמץ.

מוזיקלית, שניידר נשען על לחן רחב ונעים, כזה שנותן מקום לקול שלו להתפתח ולהוביל. הביצוע מאופק אך מלא נוכחות, והעיבוד מאפשר לשיר לנשום ולהיבנות בהדרגה.