הבנה עיוורת
האלבום מהווה כתב אישום סאטירי חריף נגד המציאות הישראלית של אמצע שנות ה-70. בקטע "נקיטת עמדה" תוקף גפן את האדישות הציבורית ואת הנטייה לשבת על הגדר, ובהמשך, ב"מכתבים למערכת" (חלקים א' ו-ב') וב"עורך יקר", הוא מאמץ את פורמט הפנייה לעיתון כדי לחשוף את האבסורד שבשגרה ואת תחושת אובדן הדרך של דור פוסט-מלחמת יום הכיפורים.
הסולו הראשון בחיים
התרעות פיקוד העורף