את נגר, מי שהיה חתום גם על "מה לך, ילדה?", להיט ענק נוסף, איתרתי כשהוא חי בתנאי מצוקה בקרוון שכור, בעיבורו של מושב סמוך ללוד. הוא נדהם לשמוע ממני את גרסתה של תמי לוי, שאיתה לא התראה עשרות שנים, מאז היותה ילדה בת 12, שהתעניינה בנסתר ובמופלא. "לא ייתכן, שילדה כתבה שיר עם עומק כזה", התפעל.
"הייתי אז בשלב מתקדם של הקלטת 'הדרך הברוכה', האלבום האחרון של זוהר (ארגוב)", שחזר. כשעלה הרעיון לעברת גם את שם משפחתו של זוהר מעורקבי להר-גוב. אבל זוהר ורעייתו, ברכה, התעקשו על ארגוב ולא עזר שאמרתי שהיה מלחין עם שם כזה. הם ניצחו... "ב-87' הקלטנו את השיר 'אל נבקש ב'אולפני קיסר', סיפר. "זוהר היה אז במצב רוחני נורא ירוד והיה קשה להביא אותו לרמפה הרצויה".
"למרות מגבלות ההקלטה, מכל הביצועים של 'אל נבקש', הביצוע של זוהר היה הכי טוב", לוי הייתה משוכנעת. "תמי הביאה לי עוד שירים להקלטה, אבל אף אחד לא הגיע לרמה של 'אל נבקש".
נגר נולד שנה לפני הקמת המדינה בראשון-לציון כאחד מששת ילדיה של משפחה יוצאת תימן, בן לאב שהיה פייטן בית הכנסת. "גרנו בבית מוקף בפרדסים ובשטחי חקלאות, עם ציפורים, כלבים וחתולים, כשילדים היו מציקים לי, כשהיו רואים אותי נובר עם מחט בתוך העין שלי, שעברה טיפול אצל דוקטור טיכו".
בגלל עברות משמעת סולק מבית הספר בכיתה ה' ולא חזר. השכלתו המוזיקלית של גר, שעבד כשליח עם אופניים בחנות פרחים ובאטליז, הסתכמה בארבעה שיעורי נגינה בלבד בהיותו בן עשר הם עברו לבית בשיכון המזרח, שני רחובות ממשפחת עורקבי.
בן 13 היה, כשנשלח לחברת הנוער בקיבוץ נחל עוז. נגר לא נרגע שם ו"לא זכור לי אם נזרקתי משם או ברחתי". הוא, מחלוצי המוזיקה המזרחית, ניגן בלהקת רוק כבד. "תל-אביב אקספרס", קראו לנגן עם השיער הגולש, שלימים הומרה בקרחת בוהקת.
בגיל 22 התחתן ולא שררה אידיליה בגינו לבין רעייתו, בת למשפחה יוצאת מרוקו. הם התגרשו. אשתו נסעה לאמריקה והשאירה את שני ילדיהם לטיפולו. "מהר מאוד הבנתי, שקשה לי עם חיי נישואין", כך הוא.
נגר עמד ליד אדן הזינוק של הקריירה המטלטלת של ארגוב: "כשלזוהר ולברכה לא היה היכן לגור, ריחמתי עליהם. פיניתי להם את הדירה שלי ועברתי לגור בחדר מעל בית אמי. מרוב אנשים שהיו באים לשם, הדירה נראתה כמו תחנת רכבת וכשחזרתי אליה, היא הייתה די הרוסה".
ה"שידוך" שלו עם ארגוב לא צלח. "כשהתחלנו לעבוד יחד, החתמתי אותו אצל עורך דין לעשר שנים, כשראיתי שבזוהר יש משהו ואפשר להגיע איתו לגדולות", הוא נזכר. מה שהפחיד אותי בקשר בינינו היה שזה רץ מהר מדי. כשרצה לעבור לראובני, הזוהרתי אותו שלא ייגע בחומר ושחררתי אותו מהחוזה כשנוצר בינינו נתק".
כל נסיונותיו של נגר לעבוד עם זמרים אחרים לא צלחו. נגר לעבוד בהמשך עם זמרים אחרים לא צלחו. יום אחד זה נמאס לו. הוא ארז כמה חפצים וספר-קודש ויצא לדרך. אז, בהיותו בחיק הטבע בחוף עין-גדי, הוא מצא את עצמו מחדש. 15 שנה הוא חי שם בבדידות באוהל. ניסה להתקיים ממכירת בוץ מים המלח ולא ליקק דבש. "היו לי צרות עם הקיבוץ", הוא משתף. "משטרה. פקחים. מה יכולתי לעשות? זה היה עדיף מלפשוט יד בעיר".
האסון בנחל צפית לא הפתיע אותו. "אנשים לא מקשיבים למה שאומרים להם", הוא מלין. "פעם, כשנשבו רוחות מאוד חזקות, עברו דרכי שלושה בחורים דתיים. ניסיתי לעצור איתם וזה לא עזר. שלושתם מתו".
הוא במצוקה כלכלית. בעיקר הוא חי מתמלוגים ומהביטוח הלאומי. נגר מתקשה בראייה ובהליכה, אבל שומר על המורל. והאירוויזיון? - "זה לא מה שהיה פעם", הוא סבור. "במקום מוזיקה יש שם פעלולים מדהימים, אורות מנצנצים ושירה שנשמעת כמו קרקור של תרנגולות..."
התרעות פיקוד העורף