בפתיחת הערב בהאנגר 11, האווירה הייתה אפופת עשן, עם ניחוחות בירה ותחושה של מסיבת מחזור ענקית: נחיל של בליינים, רובם בני 40 פלוס, הגיעו עם זיכרונות מהניינטיז, צמא למוזיקה טובה וצורך לרקוד ולהשתחרר.
הדרך הזו בין קצוות מנוגדים קיבלה תוקף כבר ב-2012, במופע המשותף עם התזמורת האנדלוסית. השילוב, שהכיל רוק, דרבוקות, קאנון ועיבודים תזמורתיים עשירים, הוכיח שכנסיית השכל מסוגלת למתוח את גבולותיה מבלי לאבד את טביעת האצבע הייחודית שלה.
סמוך ל-23:00 עלו חברי הלהקה יחד עם רייטר ופתחו בביצוע מהפנט ל"למאיה יש אקדח". החיבור שלהם עובד מצויין, הקלאסיקות של הלהקה עברו פירמוט ושובצו על תשתית אלקטרונית מהוקצעת לאורך הערב. "מה נשאר" נפתח בסולו סקסופון מרטיט שהתפוצץ אל הקצב, ו"האביב הנצחי" נשען על קצב מטורף, בס עמוק ומהדהד. הסאונד במופע נשמע נקי, מדויק ובעוצמה גבוהה.
The Mind Church סיפק ערב לאוהבי הרוק והאלקטרוני בלילה של שחרור, ריקודים והתרפקות על הפסקול הישראלי של דנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. החיבורים במופע גרמו לי לחשוב מה יהיה הז'אנר הבא שהלהקה תנסה. אולי "דאבסטפ" או "רגאיי", אי אפשר לדעת איתם.
התרעות פיקוד העורף