איך כמעט הפסדנו את מים לדוד המלך
עוד דמויות משניות כאלה היו שלושה חיילים אלמונים מצבאו של דוד המלך שריתקו את עקיבא נוף. דמיינו את התמונה הבאה. דוד מלכנו והחפ"ק שלו מתמקמים בדרום ירושלים ולומדים את השטח לכיוון דרום. הם רואים את בית לחם, שם היה דוד כנער רועה את עדרו ומשקה אותו מן הבאר של בית לחם. עכשיו הוא צמא ומתאווה ללגום שוב את מימיה. יש רק בעיה "קטנה", האזור כבוש בידי הפלשתים, הבאר מוקפת חיילי אויב. אבל כשהמלך אומר: "מי ישקני מים מבור בית לחם?" אין ברירה. אני מתאר לעצמי איך מפקד זוטר בשטח התיצב מול המחלקה ושאל בסגנון צה"לי: "יש מתנדבים?" וכשאף אחד לא קם, הוא קצת לחץ והשלושה האלה "התנדבו" ויצאו לדרך. ועקיבא נוף דמיין על מה מדברים חיילים בדרכם אל פעולת ההתאבדות, אולי חיזקו זה את זה, אולי "סיפרו בדרך מעשי גבורות".
תארו לכם שנתן שחר לא היה לוחץ
נשיר אבל בצחוק
שאלתי את שייקה לוי איך בכלל נתנו להם לעלות עם הבגדים האלה, עם הריקוד הזה והתחתונים בחוץ? איך עברו את החזרות ככה? ושייקה סיפר: "הכל היה סודי. הלכנו לקאמרי וראינו תלבושות של חיילים יוונים מההצגה ליזיסטרטה. לקחנו את הבגדים והחבאנו אותם מתחת לערימת התלבושות בבניני האומה. בחזרות וגם בתחילת הערב היינו לבושים כרגיל. רק כשהתחיל השיר שלפנינו רצנו להתלבש". וההמשך ידוע. כמו שסיכם לי שייקה לוי: "בסוף השיר שלנו היו צריכים לעשות באולם רֶמוֹנְט".
לא כולם היו מרוצים
כאן נכנס לתמונה יצחק שמעוני שנזכר לעיל. כשכל המדינה שאגה מצחוק, הוא ראה את הפסטיבל בורח לו מהידיים. התחרות בעצם הוכרעה. ולכן, בסיום השיר אמר משפט שנכנס להיסטוריה: "אני מבקש להזכיר לקהל באולם ולצופים בבית, שבתחרות הזו נשפטים השירים ולא הביצועים". יש ויכוח מה בדיוק אמר צחי שמעוני, אבל המשמעות היתה ברורה. ההופעה הזו לא התאימה לפסטיבל. הקהל מוזמן להקשיב לשירה ואל לו להיות מושפע מההופעה.
למה כעסה נעמי
ומה שכתבה נעמי שמר היה השיר "למה צחקה מיכל", שהוא בעצם תשובה ישירה ליצחק שמעוני. היא כתבה על הזכות לצחוק, להשתטות, ואפילו לעשות זאת בהיכל הקודש, בבניני האומה בירושלים. והנה כל החוטים נקשרים.
אז למה צחקה מיכל?
זה הסיפור שצץ בראשה של נעמי שמר כשבאה לתבוע את עלבונם של שלישית הגששים ושל עקיבא נוף. השיר למה צחקה מיכל הוא מלאכת מחשבת של שילוב מתוחכם בין מעשה הגששים, הסיפור התנ"כי, מחאה כנגד הממסד התרבותי, וניסוח ה"אני מאמין" שלה על חשיבות הבדרנים ומלאכתם המכובדת.
סיפור מול סיפור
הנה הם זה מול זה, תמליל "למה צחקה מיכל", אל מול סיפור הגששים.
לאחר מיכל
"למה צחקה מיכל" פתח את הסכר והוביל לשטף של שירים שכתבה נעמי שמר לשלישיית הגששים. פסטיבל הזמר האמור, התקיים במאי 1970, מיד אחריו נכתב למה צחקה מיכל ונכלל בתכנית "קסיוס קליי נגד חלפון" בשנת 1971. כבר לתכנית זו "הפשירה" נעמי שמר שיר נוסף לשלישיה, "שם חם ויפת". מאז באו שירים נוספים רבים, הבולט בהם הוא לו יהי שאמנם לא נכתב עבור הלהקה, אך נמסר להם לביצוע בשלב מוקדם. הוא נכלל בתכניותיהם ובתקליטיהם ומזוהה איתם מאד. אחר כך באו שירים לתכניות טלויזיה לכבוד חגי ראש השנה וימי עצמאות, בהם יום יום חג, אורחים לקיץ ועוד. עד שבשנת 1979 יצא תקליט שלם של שירי הגשש של נעמי שמר. בין השירים היו גם, חבלי משיח, אחותי רוחמה, אורחים לקיץ, תפוח בדבש, הוי ארצי מולדתי, לו יהי, והשיר שלכבודו התכנסנו, למה צחקה מיכל.
מילה אישית לסיכום
גם אני חש כבוד לשיר ולשמח אנשים, הנה חולצה שעיצבתי בעקבות השיר:
התרעות פיקוד העורף