באוקטובר 1975 שחררה לרדיו את שירה הראשון, "עברתי רק כדי לראות", אותו כתבה ללחן של אפרים שמיר. השיר הפך מיד לנכס צאן ברזל של המוזיקה הישראלית. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1977, יצא אלבומם המשותף והמצליח של השניים. אף על פי שהתגרשו בשנת 1978, השותפות המקצועית והחברות העמוקה ביניהם נמשכו עוד שנים ארוכות.
בשנת 1984 ביססה שמיר את מעמדה עם האלבום קלף חזק, שבו כתבה והלחינה את מרבית השירים. בין השירים הללו היו שיר הנושא שהלחין יזהר אשדות והשיר קצב הג'ונגל. שמיר לא היססה לגעת בנושאים פוליטיים וחברתיים מורכבים. באלבומה הרביעי, דו קיום באהבה משנת 1988, נכלל השיר רגע לפני הסערה. השיר נכתב בהשפעת אירועי האינתיפאדה הראשונה ונפסל בזמנו לשידור בשל הטקסט החריף שלו, שבו נכתב כי האדמה לא מבקשת דבר מאיתנו אלא רק האדם מבקש.
המוזיקה מעולם לא עזבה את שמיר לחלוטין. היא חזרה להקליט ולהופיע באולמות הגדולים עם האלבומים "בגלל האנשים שאני אוהבת" משנת 2003, שבו נכלל הלהיט "גחליליות", האלבום "זה בינך ובין אלוהים" משנת 2011 והאלבום "הלילה" שבו ניצחה האהבה משנת 2017. בשנת 2023 הגשימה פרויקט ארוך שנים ושחררה אלבום שירי ילדים בשם "שירי חלב". באותה שנה זכתה בפרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו"ם על תרומתה הייחודית והמהפכנית למוזיקה ולתרבות הישראלית.