אכן, זאת הייתה הזמרת שנחשבה כחלוצת הרוק הנשי, שבאמצע הדרך נעלמה מבמות ההופעות כדי לפצוח בקריירה אחרת לגמרי של נטורופטית. אך משהו בתוכה לא נתן לה מנוח והיא חזרה וטפטפה הופעות בקצב מתון בביתה, בעקבות אלבום-אוסף שהוציאה, שבעקבותיו "החלטתי לעשות החייאה מחדש של השירים שלי".
"היו לך כמה 'החייאות'", הערתי לה. "נכון", אישרה, "רק שהפעם זה בא ממקום אחר, כשחליתי במחלה, שרבים לא חוזרים ממנה. עשיתי ניתוח והתחלתי לטפל בעצמי. באופן טבעי. זה כלל שינוי גישה לחיים. פתאום אמרתי לעצמי - 'גברתי, את כבר בת 60 ואת יכולה לנוח מעומס המטלות המוטלות עלייך".
"חלק מהאיפול היה בנושא הרגשי, כולל שירים שכאילו נעלמו איתי. כלומר החלטתי להחזיר אותם לא דרך 'התעשייה', אלא דרך הופעות בבית שלי, כשהתשלום נעשה דרך האינטרנט. הקהל מקבל עם השירים יין, פרי עונתי וקצת עוגיות".
חוד החנית במהפכה שלה היה בלהיט 'במקום הכי נמוך בתל-אביב'. "בשיטה שלי, שאיתה הגעתי עד יפן. אדם נרפא תוך כדי ההתחברות שלו אל עצמו ואל החוכמה הפנימית של הגוף", ציינה. "'דע את עצמך', אמר סוקרטס לפני המון שנים. לכל דבר יש אנרגיה. לכל דבר יש תדר. לכל כאב יש קול מסוים, שבהקשבה לו ניתן לנטרל אותו. היכולת שלנו להיות במצבים של תודעה גבוהה ומוארת מסוגלת להביא אותנו לשקט, לרוגע ולהתעלות-נפש".
הרוקיסטית שבה פרצה ב-82', בתוכנית "עוד להיט" בטלוויזיה החד-ערוצית", שבה "הרביצה" הופעה אנרגטית בלתי נשכחת, כששרה על המקום הכי נמוך בתל-אביב תוך כדי הצרדת קולה, כפי ששום זמרת ישראלית לא עשתה לפניה.
"הבאתי בשירה שלי משהו חדש", הייתה סבורה. "זאת עשיתי כזמרת יוצרת עם סוג כתיבה ישיר ואישי, עכשווי ורוקיסטי. לכך התלוותה הופעה עוצמתית, שדיברה כנראה אל הקהל. כיום אני מבינה, שעברתי תהליך חשוב בהליכה שלי אל הקיצוניות. אחר כך הבנתי שזה היה מעל לכוחותיי והמשכתי להופיע בקיבוצים עם הגיטרה. אם כן, המהפך שלי לא היה אמנם שלם, אבל השפיע על זמרות שבאו בעקבותיי".
יש לה ביקורת על עולם התרבות של היום. "הוא נעשה מאוד קוויקי", טוענת. "אין זמן להבשיל. פה ושם מתגלים כישרונות. אבל אצלנו לא היה כזה הו-הה. הכל היה בזיעת-אפנו".
במהלך דבריה הקרינה שמיר רוגע. "הייתי ממליצה לאנשים להירגע ולהיות בקשר עם הגוף שלהם וכך להגיע לתכנים של שקט ושל השראה", היא אומרת. "לצערנו, אנחנו חיים בראש ולא ברגע. הגיע הזמן לשנות את זה".
שמיר אף פעם לא נרתעה משינויים. איך אמרה לי פעם בריאיון? "החיים הם כמו בטטה. הדבר היחיד שקבוע בהם זה שהכל משתנה כל הזמן. כמו בטטה".
התרעות פיקוד העורף