רק לפני שנתיים שיבחתי כאן את האלבום הראשון שלו, וכבר אז היה קשה לעכל כמה מקצוען יכול להיות צעיר בן 24. הזמן שעבר רק היטיב איתו - ובפעם הראשונה שצפיתי בו בלייב, אמש, בהשקת אלבומו השני - "נקודת תורפה", נוכחתי לדעת באיזה בחור מתוק, כריזמטי ומתרגש מדובר - ושהאיש הוא פשוט ווקאליסט נהדר. העניין הוא, שלשיר טוב מאוד, ולהשקיע בתזמורת מרשימה ומנצח זה פשוט לא מספיק.
בעידן שבו בכל רגע נתון תכנית נוספת מייצרת כוכבים חדשים - כנען הוא בין היחידים שפילס את דרכו למיינסטרים בנחישות, עקביות וכישרון רב. גם הופעה קצת פחות מוצלחת לא מטשטשת את ההישג הגדול והמוערך של למלא את היכל התרבות ולגרום למאות אנשים לצעוק איתו את השירים שכתב על שברון הלב שלו. אם ימשיך כך, ועם ליטושים קטנים - הוא יהיה אחד הקולות הבולטים והמוכרים בשנים הקרובות. אני בינתיים אשמע את "זה רק שלי עכשיו" בלופים.