כהן, שחוגג היום את יום הולדתו ה-75, הוא יוצר פדנט, כמעט אובססיבי המקפיד על כל תו וצליל, אדם צנוע שמעדיף לתת למוזיקה לדבר במקומו. בזמן שאחרים חיפשו את אור הזרקורים, כהן ישב באולפן הביתי שלו ועיצב, בסבלנות ובדיוק, את אחד הצלילים המזוהים ביותר במוזיקה הישראלית. כאחד ממייסדי שלישיית הנשמות הטהורות המיתולוגית, כמבצע, מלחין, מעבד, טכנאי ומפיק מוזיקלי, הוא השפיע על דורות של יוצרים ומאזינים, גם אם שמו לא תמיד עמד במרכז.
השפה של המוזיקה
כהן נולד ב-1951, דור שלישי בארץ, שני מבין ארבעה אחים ואחיות. "נולדתי למשפחה מזרחית שאהבה להאזין לאום כולת'ום ולפריד אל-אטרש", הוא אומר. "בשכונה הייתי חשוף למוזיקה תימנית ולמוזיקה יוונית וכמובן למוזיקה ישראלית".
את אהבתו לכלי המזוהה איתו יותר מכל, הגיטרה, גילה כהן בגיל 13. "כשחגגו לי בר מצווה, נחשפתי לראשונה לביטלס וביקשתי מאבי שיקנה לי גיטרה במתנה", הוא מספר. "אבא מצא עבורי גיטרה די חבוטה, שמחירה היה כ-60 לירות. כשביקשתי מההורים שלי ללמוד בצורה מסודרת, הם הסבירו לי שזה בלתי אפשרי, שאין להם אפשרות כלכלית. את האקורדים הראשונים למדתי בסופו של דבר דרך נגינה משותפת עם חברים".
לפני הגיוס החליט כהן לנסות את מזלו בלהקה צבאית, אף על פי שלא בנה על קריירה של זמר. "אהבתי בעיקר לנגן וחשבתי שאולי יש לי סיכוי לפתח בזה עתיד", הוא מספר. "ובכל זאת הלכתי למבחנים של כמה להקות צבאיות, והתקבלתי ללהקת פיקוד הדרום. מיד אחרי הגיוס, בלי לשאול אותי או להגיד לי מילה, החליטו בצבא לעשות חילופים, ממש כמו בין קבוצות בספורט, והעבירו אותי לצוות הווי של הנדסה קרבית שנקרא אז 'להקת הפלסים'.
"בהתחלה התבאסתי, כי אם הייתי נשאר בפיקוד הדרום הייתי זוכה לשרת שנתיים שלמות עם מתי כספי, מה שהיה עבורי צ'ופר אדיר. אבל פיציתי על זה בהמשך; מיד כשהוא השתחרר, ואנחנו היינו לקראת התוכנית האחרונה שלנו בצוות, עשיתי הכל כדי שהוא יבוא לעבוד איתנו, והוא באמת הגיע וניהל מוזיקלית את התוכנית השנייה שלנו".
כהן ישיר סולו
"כשמתי כספי הגיע לאחת החזרות ושאל אם למישהו יש שיר להציע, כולם הצביעו עליי. ביצענו את השיר מולו. הוא הקשיב ואז אמר 'נבצע את השיר, אבל אתה תשיר אותו בסולו'. מעולם לא תפסתי את עצמי זמר, לא החשבתי את עצמי כמי שיודע לשיר. שרתי תמיד קול שני, אולי שורה פה, שורה שם, השיר הזה היה הסולו האמיתי הראשון שלי".
"הרגשתי שהשיר תופס מעמד כשהוא הגיע למקומות הגבוהים במצעד וכשהגענו להופעות וראינו שהקהל מכיר את המילים ושר איתנו. זה קרה בערך חצי שנה לפני שהשתחררתי מהצבא. הספקנו להופיע איתו המון ולמעשה בזכות ההצלחה של השיר הוקמה שלישיית הנשמות הטהורות".
"כשנאוה שאלה אותי אם אני מכיר זמר נוסף שיכול להצטרף אלינו, חשבתי מיד על יורם ירוחמי. חשבתי שבגלל שיש לו קול טנור גבוה ואני מביא איתי קול בריטון, השילוב בין שלושתנו יחד יכול לעבוד מצוין. באודישן שרנו לשלמה צח את 'אם יש לך שמש' של גלי עטרי ואת 'איך זה שכוכב' של מתי כספי. הבחירה הזאת הוכיחה את עצמה.
"לא דמיינתי לרגע שאני הולך לבנות מזה קריירה. מאחוריי היו בסך הכל שלושה שירים שהלחנתי, ולא היה לי מושג אם יש לי את הכישרון להמשיך להלחין. נאוה התעקשה, היא לא ויתרה. הושיבה אותי אצלה בבית, דאגה לי לקפה ולסיגריות בלי הפסקה, והביאה לי טקסטים. ישבתי מול המילים והתחלתי להלחין".
ברוכין הייתה זו שהציעה את השם לשלישייה, על שם הלהיט הגדול של כהן, וצח, שהפך לאמרגנם, סידר להם להקליט ארבעה שירים ראשונים. "את העיבודים הקוליים אני עשיתי, ומתי כספי עשה את העיבודים של הכלים, כי לא היה לי שום ניסיון בזה", מציין כהן.
שלושה שירים ("כוכב קטן", "האיש שמחפש את המחר" ו"המלח") הולחנו על ידי כהן. "זה הלך לי בקלות", הוא אומר, "הופתעתי מאוד". השיר הרביעי, "שלא ייגמר לי הלילה", שהיה גם הסינגל הראשון של הלהקה, הולחן על ידי מתי כספי ובוצע קודם לכן על ידי שלישיית "אף אוזן גרון". "אמרתי למתי שהשיר נמצא המון זמן אצל 'אף אוזן גרון' אבל הם לא מקליטים אותו וביקשתי שהוא ייתן לנו את השיר. הוא הסכים בשמחה ואפילו עשה לנו את העיבוד הקולי".
כשהמלחמה תיגמר
"הלחנתי את השיר נורא מהר, הייתי בטוח שיצא לי שיר קליט במיוחד, אבל כששלמה שמע אותו הוא צחק. הוא אמר לי שזה לא מה שהוא התכוון ושזה לא שיר שיכול להפוך ללהיט משמיעה ראשונה. הוא צדק, השיר באמת לא תפס מיד.
"כשנאוה ברוכין שמעה את השיר, היא החליטה שהיא רוצה לשיר אותו והציבה אולטימטום ברור: 'או שאנחנו מקליטים אותו או שאני עוזבת את השלישייה'. הקלטנו את השיר בסיבוב השני של ההקלטות, לא ייחסתי לו חשיבות גדולה. אמרתי לעצמי 'בסדר, שיר נחמד'. רק אחרי שנים קלטתי איזה קסם עצום היה שם, לא הבנתי אותו בזמן אמת. כולם בטוחים שהשיר הצליח בגלל מלחמת יום הכיפורים והמילים שמדברות על הנשים שמחכות שאהוביהן ישובו משדה הקרב, אבל זה לא נכון. הוא צעד במקום הראשון בשני המצעדים הגדולים עוד לפני שהמלחמה פרצה".
"בזמן שהופענו בפני החיילים, יגאל בשן שמע אותנו מבצעים את השיר ונדלק. באותם ימים קיבלנו הודעה מחברת התקליטים הד ארצי - שבאופן כללי לא ספרה אותנו ולא ייחסה לנו חשיבות - שהם מקפיאים את כל ההקלטות בגלל המלחמה, עד שהמצב יתבהר. יגאל לחץ עליי שהוא רוצה להקליט את השיר בעצמו. מצאתי את עצמי בקונפליקט: מצד אחד יש לי שיר טוב במגירה, ומצד שני הייתי בטוח שהשיר יצליח ורציתי שהוא יהיה של השלישייה. בסוף אמרתי ליגאל שאני נותן לו את השיר, אבל שיהיה לו ברור שברגע שחברת התקליטים תאשר לנו לחזור לאולפן, אנחנו נקליט אותו גם. הוא אמר שאין שום בעיה והכל בסדר. כשיגאל הקליט את השיר, ניגנתי בגיטרה אקוסטית ושרתי קול שני. בהמשך הקלטנו את זה במסגרת השלישייה, ועד היום משדרים את שני הביצועים במידה שווה".
ב-1974 השתתפה השלישייה, שזכתה בתואר להקת השנה של גלי צה"ל, בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "שניים", שהיווה את אקורד הסיום של ההרכב המקורי עם עזיבתה של ברוכין.
לא אחד מהברנז'ה
כשהשלישייה התפרקה, כהן פנה לקריירת סולו. מאחר שלא ראה עצמו כמוזיקאי שיכול להתברג בקלות בתעשייה, העדיף להתמקד בהפקת ג'ינגלים ובהלחנת שירים לאחרים. "אף פעם לא הייתי אחד מהברנז'ה, הייתי אאוטסיידר", הוא מציין. "השירים שלי היו שונים ממה שהקהל הורגל לשמוע. לא רציתי לפתח את תדמית הזמר שלי, זה לא עניין אותי".
למרות דברים אלו, בכל זאת ניסה כהן את מזלו בתחום השירה: ב-1975, מיד לאחר שחברי הנשמות הטהורות התעופפו למחוזות אחרים, הוציא כהן תקליט שדרים ראשון "משחקי מזל / חופש על הגג". שנתיים אחר כך הוא שחרר את הסינגל "מצב זמני", שזכה להצלחה נאה ברדיו. בהמשך באו שירים נוספים: "בעיות אישיות" (1978) "שיקגו" (1979) ו"תחנת דרכים" (1982).
אולם כשכהן ניסה לעניין חברות תקליטים בהוצאת תקליט סולו ראשון, הוא נתקל בחומה בצורה. "במשך כמה שנים ניסיתי לשכנע כמה חברות תקליטים להוציא לי תקליט, אבל אף אחד לא ספר אותי. לא התייחסו אליי והראו לי את הדלת. ב-1983 החלטתי לממן ולהפיק תקליט בעצמי, וכך נולד אלבום הבכורה שלי 'זמן ומקום'".
"בשנה שבה יצא האלבום, המצב הכלכלי שלי לא היה פשוט. גרתי אז בעין הוד, עבדתי עם חבורות זמר ואפילו התחלתי לבנות שם בית, אך בסופו של דבר זה לא יצא לפועל. למרות הכל, החלטתי ללכת על זה והתחלתי להקליט אלבום סולו. לקחתי את השירים 'מצב זמני' ו'שיקגו', וישבתי להלחין במיוחד עוד שמונה שירים חדשים בתוך תקופה קצרה מאוד.
"כשהאלבום יצא, הוא לא התקבל בהתלהבות גדולה. למרות זאת, הנוכחות בטלוויזיה לא הייתה חסרה: בערוץ הראשון צילמו לי קליפ לשיר 'תחנת דרכים', והופעתי בתוכנית 'זהו זה!'. בסופו של דבר, ההשקעה הכלכלית באלבום חזרה אליי בצורה כלשהי, בעיקר מתמלוגים והופעות".
לונדון מחכה לי
"פרסמתי את האולפן שלי פעם אחת במגזין המוזיקה הנחשב 'מלודי מייקר'. המודעה הזו הספיקה, והחלו להגיע אליי מוזיקאים מכל אנגליה. לונדון היא לא תל אביב, אנשים נסעו שעות בדרכים כדי להגיע אליי, כי הם קלטו שהם מקבלים תוצאה של אולפן מקצועי".
שבע שנים נמשכה האפיזודה בממלכה הבריטית. כשחזר ארצה, בפברואר 1994, פתח כהן בביתו התל-אביבי אולפן הקלטות, שבו הוא עובד עד היום. "זה ממש לא אולפן ביתי חובבני", הוא אומר, "יש לי בבית אולפן מקצועי לחלוטין".
בשנת 1997 הוציא את "תחנת דרכים", אלבום מחווה שהפיקה לו חברת NMC ובו ביצע גם מספר עיבודים מחודשים לשיריו. "רציתי להקליט אלבום חדש לגמרי עם חומרים מקוריים, אבל אנשי חברת NMC אמרו לי: 'תקליט קודם כל אלבום עם שירים שכולם כבר מכירים, כי הציבור בארץ מכיר את השירים שלך אבל לא מכיר אותך כבן אדם. אנחנו רוצים שיזהו את היצירות האלה איתך", הוא מספר. "ידעתי שמה שהם מתארים זו המציאות. אף פעם לא פעלתי בשביל לקדם את עצמי, תמיד האמנתי שהמוזיקה אמורה לדבר בעד עצמה. אהוד מנור ז"ל היה אומר לי תמיד: 'נתן, אתה צריך דחוף השתלת מרפקים'. אבל זה האופי שלי, זו הדרך שלי.