לדברי פוליקר, המחלה התגלתה לאחר שעבר בדיקות לפני יותר משנה. הקושי מורגש במיוחד בהליכה ובמאמץ: הוא סיפר כי לעיתים כבר אחרי כעשרה צעדים הוא מתחיל להרגיש שקשה לו. בלילה הוא ישן עם חמצן, ובמקביל נוטל כדורים שנועדו למנוע מהמחלה להתקדם. "להבריא אני לא בטוח" שאפשר, אמר בריאיון.
פוליקר הסביר כי ההחלטה לדבר בגלוי על מצבו משתלבת בדרך שבה בחר לאורך השנים לחשוף בפני הקהל גם חלקים אישיים מחייו. הוא תיאר את החשיפה כ"עוד יציאה מהארון", והוסיף כי חשוב לו שהקהל שממשיך להגיע להופעותיו ידע מה עובר עליו.
גם את שאלת המוות הוא מקבל בגישה ישירה. "בסוף כולנו נמות ממשהו", אמר. לדבריו, המוות עצמו אינו הדבר שמפחיד אותו, אלא האפשרות של כאב, קושי וחוסר יכולת לתפקד לפניו. למרות החשש, הוא ממשיך לעלות לבמה: "יש פחד שלא אהיה בסדר, אבל אני עולה לבמה - ואני בסדר".
פיברוזיס ריאתי הוא שם לקבוצת מחלות שבהן נוצרת בהדרגה רקמת צלקת בריאות. הריאה הבריאה היא גמישה ומסוגלת להתרחב ולהתכווץ בקלות; כאשר הרקמה מצטלקת היא הופכת עבה ונוקשה יותר, והעברת החמצן מהריאות אל הדם נעשית פחות יעילה. כתוצאה מכך החולה נדרש להשקיע מאמץ רב יותר בנשימה.
אצל פוליקר, לפחות בכל הנוגע לבמה, המחלה עדיין לא הצליחה לעצור את המוזיקה. "לא שקלתי להפסיק להופיע", הוא הבהיר. מבחינתו, המטרה כרגע פשוטה וברורה: להרגיש טוב יותר - ולהמשיך לעלות לבמה.