בתחילת דרכה של לולה מארש נדמה היה שהכול מתקדם בכיוון הנכון. "לפני הקורונה בדיוק יצא האלבום והיה לנו טור מאוד גדול של 30 הופעות, החזירו אותנו לארץ ממש במטוס האחרון", סיפרה כהן שושנה.
מאז הגיעה מגפת הקורונה, ובהמשך פרצה המלחמה, ששינתה שוב את סדרי העדיפויות של ההרכב. "היינו בהלם מוחלט. לכתוב שירים עכשיו ובאנגלית?", אמרה.
לדבריה, בתקופה שלאחר פרוץ המלחמה הרגישו חברי ההרכב כי המקום שלהם הוא דווקא בישראל. "הרגשנו שצריכים אותנו פה בארץ, כלומר ממש להעלות את המורל, להיות עם המשפחות של החטופים. היה חשוב לנו רגע להיות פה, להיות נוכחים, לבוא לשיר למשפחות, ללכת להפגנות".
אחד הרגעים המורכבים בתקופה הזו היה העבודה על השיר "אלין", שנכתב לזכרה של נרצחת פסטיבל הנובה. "אמא של אלין כתבה לנו את המילים של השיר והיא ביקשה מאיתנו לכתוב את הלחן, איזה בחורה מדהימה", סיפרה.
"תורידו רגע פרופיל"
לצד תמיכה ואהדה, הגיעו גם תגובות מסוג אחר. "היו הרבה הודעות גם טובות וגם לא טובות, קיבלנו גם הודעות נאצה", אמרה. המציאות החדשה חייבה את ההרכב, לדבריה, לבצע התאמות. "צריכים להבין את המציאות ולעשות כזה שינויים", הודתה.
למרות הקשיים, לולה מארש ממשיכה ליצור וכבר עובדת על הפרק הבא. "אלבום שיצא בקרוב", הבטיחה כהן שושנה. "היינו ממש חפורים באולפן, אני מאוד אוהבת את האלבום הזה".
בינתיים היא צפויה לקחת חלק בפסטיבל סמילנסקי הקרוב בבאר שבע, לצד שורה ארוכה של אמנים ותיקים וצעירים, בתקופה שבה עבור מוזיקאים ישראלים עצם החזרה לבמה – בארץ ובחו"ל – כבר אינה מובנת מאליה.
התרעות פיקוד העורף