לפעמים יש רגע בקריירה של אמן, שבו שיר מפסיק להיות שייך רק לאלבום שממנו יצא. הוא משתחרר, צובר הקשרים וקהל משלו, ולעיתים אף הופך לאירוע. ב-13 באוגוסט, באמפי תל אביב, פלד בחן עד כמה רחוק אפשר למתוח את הקו הרעיוני הזה. "באסים בבגאז'", השיר החמישי שהפיקו אורי שוחט ומיכאל כהן, מתוך אלבום הסולו שלו "ח.ר.ק.ו.ת" (2012), קיבל גוף חדש ושאפתני: פסטיבל היפ-הופ ישראלי שנושא את שמו.
השיר שהפך לפסטיבל
עצם המהלך, שבו כותרת של שיר ותיק הופכת לאירוע פסטיבלי כבר קרה בעבר. metallica עשו זאת כבר ב-2012, כשלקחו את "Orion", הקטע האינסטרומנטלי מ-Master of Puppets מ-1986, והפכו את שמו ל-Orion Music + More, פסטיבל בן יומיים שאצרו בעצמם ואירח עשרות אמנים. באותה שנה השיק Jay-Z בפילדלפיה את Made in America Festival, שנה בלבד אחרי שהוציא עם Kanye West את השיר "Made in America", והפך את אותו צירוף מילים למטרייה של פסטיבל רב-ז'אנרי.
ב-2023 השיק Nelly בטורונטו את "Hot in Herre Festival" על שם להיטו הענק מ-2002. ובישראל שלנו, אהוד בנאי העניק לאחרונה את שמו של "בלוז כנעני" לפסטיבל שנולד בהשראת השיר ההוא. אלא שבעוד שההיפ-הופ הישראלי ידע ערבים גדולים שניסו לכנס סצנה שלמה, "כל הקופה" המיתולוגי הוא הדוגמה הבולטת ביותר: הוא נולד ב-2003 ביוזמת פילוני כבמה רחבה להיפ-הופ והגרוב הישראלי, וחזר בגלגולים נוספים, כולל מופע ענק ב-2022. "באסים בבגאז'" צומח ממקום אישי יותר, מתוך שיר של פלד, הקטלוג שלו והטעם שמלווה אותו, ומשם מתרחב לערב שמארח בתוכו קולות נוספים מהראפ המקומי.
עם המחשבות על הקטלוג העשיר שפלד בנה לאורך השנים, עשיתי את דרכי לאמפי גני יהושע. כבר בחניון היה אפשר להרגיש את האנרגיה של הערב, ההמונים שזרמו פנימה, רובם המכריע צעירים וצעירות בטווח הגילאים 15 עד 30, מילאו את המתחם במהירות. הם פשטו על דוכני המרצ', העבירו את הזמן במשחקי היריד שבאמפי, וחיכו בתורים לפיצות, לנקניקיות ולשתייה.
אם צוללים לתוך השיר עצמו, פלד שיתף בעבר ש"באסים בבגאז'" נשען על קלאסיקת הראפ "Diamonds & Wood" של UGK (מתוך "Ridin’ Dirty" שיצא ב-1996). ראוי לציון שפזמון השיר ההוא כולל בתוכו סמפול של "Elbows Swang", ׳המנון נסיעה׳ נוסף, של ההרכב הדרומי 380. אך מעבר לקריצה לסאונד הספציפי, ניכר שההשראה הזו מחבקת את תרבות הרחוב הדרומית ואת האווירה הכללית שמלווה את היצירה.
בתשובה לשאלה על המסר של השיר, הסביר פלד כי מדובר באהבה לתרבות של שמיעת מוזיקה באוטו בווליום גבוה ובתחושה המעצימה שזה מעניק: "אתה יכול לנסוע בסוזוקי מחורבנת שנת 86 עם סאב מפחיד, וזה יתן לך הרגשה של מיליון דולר כאילו אתה בתוך למבורגיני". כך נמתח קו מוזיקלי מעניין: אסתטיקה טקסנית מאמצע הניינטיז מחלחלת אל ראפר ישראלי בתחילת העשור הקודם.
באסים, ראפ כבד ויוצרת תוכן
בשנים האחרונות, פלד הוסיף למופע שלו נגינה חיה, מגמה שכבר בלטה בהופעות העבר שלו בעיקר באלבום ההופעה "בא בלייב". באמפי, החיבור הזה קיבל משנה תוקף דרך הלהקה שליוותה אותו: הדי-ג'יי אור הקטן, רזידנט קבוע אצל פלד, נתן את הטון מהעמדה, הגיטרה של הדר "גאגי" לוי משכה את השירים לטריטוריה מחוספסת מלאה בדיסטורשן, הבסיסט עדי בנצור היה בשיא תפארתו, והתופים של דודו וזאנה יצרו דחיפה פיזית שהזריקה להופעה אנרגיות של רוק ומטאל. לאורך כל ההופעה פלד זז על הבמה בטירוף, חצי רוקיסט חצי או-ג'י (OG), כשהנוכחות של נצ'ה (נווה לברן), ההייפ-מאן, המנהל ואחד מיזמי הפסטיבל, סיפקה את החיזוק המדויק.
הכיוון האגרסיבי הזה הוא המשך ישיר לאלבומו האחרון, "כאב ודמעות", שבו פלד בחר לעשות כבוד לראפ-מטאל, אותו תמהיל שנמצא עמוק בבסיס זהותו המוזיקלית. זו שפה שיושבת עליו בטבעיות. פלד תמיד הציב את ההשפעות שלו בחזית: בצד ההיפ-הופי נמצאים Wu-Tang Clan, The Notorious B.I.G. Cypress Hill ו-Kanye West, ובצד הרוקיסטי אפשר למתוח קו מאביב גפן ורמי פורטיס ועד Rage Against the Machine. גם רשימת האורחים לאורך הערב שיקפה את רוחב היריעה הזה. בזה אחר זה הגיעו לבמה סוויסה ואורי שוחט עם לאבה דום לנאמבר משותף, לצד מאור ושאיי, שעלו עם כל הכוח עם הלהיט ״סטייט אוף מיינד״ מאלבומו האחרון של מאור, הם היו מצוינים והוכיחו כישרון ויכולת להחזיק את במת האמפי הענקית בביטחון מוחלט. כסגירת מעגל טבעית לפסטיבל ששאב את השראתו מהדרום, בלטה נוכחותו של קולקטיב הראפ הבאר שבעי שיבוש בהובלת לוני (אילון אמסילי) וביוט (יותם פרגו). כנציגים אותנטיים של הסצנה הדרומית.
הבחירה להפקיד את החימום להופעות המרכזיות בידיה של יוצרת התוכן ליאור מארס שלראשונה עלתה לנגן בעמדת די-ג׳יי מול 2000 אנשים, הייתה הברקה, גם מבחינת האימפקט הסושיאלי וגם מבחינה מוזיקלית. הסט האוורירי והמגוון שלה סיפק מוד הכרחי לערב. מאוחר יותר, היא הפכה את עמדת התקלוט לבמה חיה שאירחה את סימה נון שעלתה בטירוף ונתנה הופעה מהפנטת, נסטיה רוד עלתה והייתה מעולה, בהמשך הראתה כיצד היא פועלת בלייב עם השיר ״עזבת ת׳בית״, חני מסלה שהופיעה באותו השבוע גם בפסטיבל BE.MC עלתה והביאה וייב הכרחי לערב, כיף לשמוע אותה בלייב. שירו הפציעה עם הסגנון החד שלה והקפיצה את הקהל של האמפי. כולן סיפקו שורת הופעות פריצה מצוינות (לקראת סוף הערב, כל האורחים אף חברו יחד על הבמה).
הפלטפורמה ש'באסים בבגאז'' מעניקה היא מדהימה וחשובה. עם זאת, כדי לשקף בעתיד תמונה שלמה ורלוונטית אפילו יותר של סצנת ההיפ-הופ המקומית, נשמח לראות בהמשך גם נוכחות נשית רחבה יותר בקדמת הבמה, כזו שמתרחבת מעבר למשבצות של הופעות פריצה. בסוף עלו הדג נחש, שבעצמם חצבו בסלע את המודל של היפ-הופ ישראלי הנשען על להקה חיה. החיבור איתם הרגיש כהמשך טבעי לאותו חזון.
המעטפת השיווקית של המופע כבר אותתה על שאיפה לייצר סביבו חוויה רחבה יותר מאירוע מוזיקלי שגרתי. שיתוף הפעולה של אמפי תל אביב עם הצלם והיוצר סמואל כוטל, שאחראי לפורמט הנהדר "דקה לפני ההופעה", חיזק את התחושה הזו וניסה לבנות סביב הערב עולם ויזואלי ונרטיבי שמקרב את הקהל לאמנים ולאופי שלהם. בין היתר פורסם סרטון רילס בפורמט של שאלון קצר והיתולי, שבו פלד וליאור מארס התחרו ראש בראש בשאלות על מוזיקה ואלבומים.
השלב הבא: להפוך למסורת
המודל שניצב מול עיניו של פלד ברור: אמנים שהופכים את עולם התוכן שלהם למותג, כמו פסטיבל Dreamville של J. Cole, פסטיבל Camp Flog Gnaw של Tyler, The Creator או פסטיבל Lil WeezyAna של Lil Wayne. קהל מגיע לאירועים הללו לא רק כדי לראות את האמן המייסד, אלא כי הוא סומך על הטעם שלו, והניהול האמנותי עצמו הופך ליצירה. כמעין התכתבות עם אותו חזון קהילתי, בסוף ההופעה כל המשתתפים עלו יחד לבמה במפגן כוח עצום, בין השיר ״באסים בבגאז׳״ ל״כוסאמקמק״ עלו מאור, שירו, סימה נון ועוד משתתפים על ההפקות עם פריסטיילים מפתיעים בזמן שהגיטרות רעמו, והדגלים של פילה פי הונפו באופן מייצג.
הדרך למעמד ההיסטורי של הפסטיבלים מעבר לים עוד לפנינו, שכן כל אירוע זקוק לכמה מהדורות כדי לבסס מסורת עצמאית ארוכת שנים. ובכל זאת, יריית הפתיחה המוצלחת הוכיחה ש"באסים בבגאז'" בהחלט מסוגל לשאת על גבו הרבה יותר מבגאז' אחד. פלד כבר רמז שזו רק ההתחלה, ויהיה מרתק לראות כיצד הפלטפורמה הזו תצמח הלאה: תתרחב מעבר לסביבה המיידית ותחשוף את הקהל לשמות מרעננים שהוא אולי לא היה מגלה בעצמו. אם החזון הזה ימשיך להמריא, פלד ייצור עבור ההיפ-הופ הישראלי חג חדש.
התרעות פיקוד העורף