ענר שפירא מארח את אסתר רדא – למה אני חושב עלייך
דוד מעיין – עיניים פקוחות
הבסיסטיות – כולנו אוהבים בנות
להקות שצומחות מבדיחה פנימית נוטות לרוב להישחק במהירות, אך "הבסיסטיות", שהחלו כניסיון כושל של דור קומט לגייס נגני או נגניות בס ב-2018, מתגלות באלבומן המלא כהרכב פוסט-פאנק אינטליגנטי ומשוחרר. לצד עלמה אסט, טל קלדרון ויועד רונן, ההרכב מייצר אינדי-רוק גולמי כיפי בעברית חדה. העיסוק בסקס, בדידות, תרופות הרגעה וגעגוע נעשה בהומור עצמי מושחז, שמחזיר לשוליים התל-אביביים את הציניות האלגנטית שהייתה לה בעבר.
קולקטיב שיבוש – מוזיקת קניונים
אברי ג'י - קו הסיום
דניאלה תורג'מן – אור נשבר
שאזאמט – מכה בכנף
שאזמאמט ממשיכים להוכיח שהמפגש בין היפ-הופ לפאנק חי ובועט. "מכה בכנף" הוא התפרצות מוזיקלית של תסכול, שחיקה וגדילה. אהבתי במיוחד את "לא אותו דבר", "הביתה", "קוזה נוסטרה". ההרכב החליט שבאלבום הזה הוא שם את האמת הכי חזקה שלהם בקדימה מבלי לעגל פינות עבור פלייליסטים של שעות הבוקר או "מה יתפוס", אחרי השיח הפורה ודקויות ההסברים על האלבום החדש ב"פודקאסט על מוזיקה" של ניב בין, לא צריך להסביר או לנתח מעבר בעיניי, כדאי פשוט לתת למוזיקה שלהם לדבר.
ב"סשן 08" מקבל אחד משירי האי-פי המשותף "4 לאב", שיצרו ושיחררו במרץ, גרסה אקוסטית חיה. המפגש בין אלונה שאול לעמרי אופיר מזכיר מהו ערכו של ביצוע חי בחדר סגור: השניים נשענים על דינמיקה ווקאלית, שמשמרת את החספוס ואת הפגיעות של הרגע ובלי קשר, זה פשוט שיר קליט שכיף לשמוע שוב ושוב.
התרעות פיקוד העורף