זו גם הסיבה ש"קאקאמאייקה" הביא אליו אלפי אנשים מכל הגילאים, הצבעים והמינים: גילאי 15 ו-70 רקדו אחד ליד השני ואכלו שווארמה בכניסה למופע, לבושים בכובעי קאובוי ובגדים מנומרים, באווירת המנהיג הגדול.
"קאקאמאייקה", זה השם שבחר אביהו לשני המופעים שהתקיימו אמש, והיום באקספו תל אביב. במקור, הם היו אמורים להתקיים באפריל, אבל מלחמה קטנה באיראן דחתה את הקרנבל. וכשאני אומרת קרנבל, אני מתכוונת לזה. פנחסוב מעיד שהעבודה על המופע נמשכה חודשים, וההשקעה ניכרת מכל כיוון: עשרות רקדנים ורקדניות, נגנים מוכשרים, אקרובטים מדהימים, חרבות ענקיות, תלבושות מהממות, מיצגים ופסלים, וסצנות שנשמעות דמיוניות. הנה כמה מהן.
אביהו שר שיר שלם כשהוא רכוב על קרנף מעופף באוויר. אביהו מתחיל את המופע כשהוא יוצא מרובוט בדמותה של סבתו שנפטרה. אביהו רוקד סלסה עם כלב לברדור. אביהו, לבוש בתחתונים בלבד, יושב על הכתפיים של אחד מהמבלים בהופעה ומלטף לו את הראש. רקדן נמוך קומה בתחפושת מרחף באוויר ושופך ערק על הקהל. טוב, הוא לא באמת רקד סלסה עם כלב לברדור - אבל כל השאר באמת קרה. עד כדי כך מדובר באירוע משוגע, ביזארי ויוצא דופן.
ראש ממשלה אמרתי? לגמרי, אך כמו כל מנהיג טוב - גם אביהו שלנו לא חף מטעויות: החל מבעיות סאונד לא קלות (חלקים גדולים מהשיר האהוב עליי המצוטט בהתחלה לא שמעתי בכלל), קטעי מעבר ארוכים ומייגעים ולוקיישן שלא מאפשר לקהל ליהנות מהמופע ולצפות בו כמו שצריך: מי שלא הגיע בזמן והתמקם בקרבת הבמה נאלץ להידחק ולזוז מצד לצד כדי לראות אפילו את המסך הגדול, ואנחנו לא מדברים כאן על פארק הירקון כאמור. בכנות, קיוויתי להגיע למסיבה גדולה ולרקוד הרבה. בפועל, השילוב של כל הנ"ל לא גרם לי לחזור הביתה עם כאבי רגליים כמו שציפיתי.
אף על פי כן - אני לא יודעת מה איתכם, אבל בקצב הזה אני מצביעה פנחסוב לקלפי. הוא משוגע, זה נכון. הוא לא צפוי, בהחלט. אבל הוא שר יפה, הוא כידוע כריזמטי מאוד, הוא יכול לשבת בתחתונים על כתפיים של חמאסניקים והוא מבטיח שיבואו עלינו ימים יפים. מה אני צריכה יותר מזה?
התרעות פיקוד העורף