ברוס ספרינגסטין נכנס לתמונה
השמות לבדם אומרים הכל: "Into the Fire", "Empty Sky", "You're Missing" ו-"The Rising". ספרינגסטין כתב על אסון לאומי דרך סיפורים קטנים וסמליים: כיסא ריק בבית, אדם שלא חוזר, כבאי שעולה במדרגות. לכן האלבום שרד הרבה מעבר לרגע שבו נוצר, הוא היה תיעוד של אנשים שנאלצים לקום בבוקר שאחרי טרגדיה ענקית.
הסיפור המוזיקלי של 11 בספטמבר השתנה יחד עם ארה"ב עצמה. ככל שהמלחמה בטרור התרחבה והפלישה לעיראק התקרבה, התחילו להגיע שירים ששאלו מה בדיוק מתאפשר בשם אותו תאריך.
במובן הזה, קשה לדבר על "המוזיקה של 11 בספטמבר" כאילו מדובר בסוג אחד של שירים. אלן ג'קסון ניסה להבין מה קרה, טובי קית' רצה להחזיר מלחמה, ספרינגסטין כתב על מי שלא חזר הביתה, וביסטי בויז וגרין דיי התחילו לשאול מה ארה"ב עושה עם הכאב הזה. 25 שנה אחרי, דווקא הפערים ביניהם מספרים את הסיפור בצורה הטובה ביותר.
התרעות פיקוד העורף