לדבריו, באותו יום ישב בחצר וכתב, כשלפתע החל לרדת גשם כבד. בניסיון להיכנס במהירות הביתה ולהגן על המחשב הנייד, החליק ונפל בעוצמה על כתפו. הפציעה הייתה קשה והכתף, לדבריו, "התרסקה לפירורים".
גיספן תיאר את האירוע כרגע שבו נאלץ ללחוץ על כפתור העצירה של חייו. "זה הלחיצה על הכפתור סטופ", אמר, והסביר כי מאותו שלב נדרש להתמקד בטיפול ובהחלמה.
לדבריו, דווקא התקופה שבה נאלץ להתרחק מהמרוץ המקצועי גרמה לו לשאול מדוע רק מחלה או פציעה צריכות לאפשר לו להיות נוכח יותר לצד משפחתו. בעקבות התובנה הזו החליט לשמור על הקשר הזה גם לאחר שהחלים.
במהלך השיחה חזר גיספן גם לאירוע מכונן הרבה יותר מוקדם בחייו. כשהיה תלמיד בכיתה ט', סיפר, משפחתו נזקקה לסיוע ברכישת ספרי לימוד והרווחה הנפיקה עבורו אישור מתאים. לדבריו, אחת המורות הטיחה בו בעקבות זאת כי נמאס לה ממנו וכינתה אותו "פרזיט שרוצה לחיות על חשבון המדינה".
גיספן סיפר כי מבחינתו היה זה רגע ששינה את היחס שלו לממסד וגם לעצמו. הוא יצא מהכיתה, חזר לביתו והחליט שלא יאפשר עוד לאיש להשפיל אותו. לדבריו, שם החל לפתח את אותו "עור של פיל" שמלווה אותו מאז. במקום להישאר בבית הספר, הוא פנה לרפד והציע לעבוד אצלו גם ללא שכר, ככל שיידרש. לדבריו, בתוך שנה כבר הרוויח פי חמישה מאותה מורה שהעליבה אותו.
אותו חוסן, כך הוא מספר, מלווה אותו גם ביחסיו עם תעשיית המוזיקה. גיספן כתב לאורך השנים לעשרות רבות של זמרים וזמרות, אך בראש השנה האחרון רק שני אמנים התקשרו אליו לברך אותו: איציק קלה, שעמו עבד לאחרונה, ויהורם גאון.
הוא אף התייחס לאפשרות שעמדותיו הפוליטיות יפגעו בהשמעת שיריו בתחנות הרדיו. מבחינתו, אם תחנות מסוימות יחליטו להרחיק אותו בשל דעותיו – זו בחירה שלהן. הוא הבהיר כי אינו מתכוון לשנות את עמדותיו מתוך חשש מקצועי.
לקראת סיום הראיון נשאל על מקומה של היצירה בחייו כיום. לדבריו, מוזיקה ואמנות עדיין חשובות לו, אבל בתקופה הנוכחית הוא רואה צורך גדול יותר באיחוי הקרעים בחברה הישראלית.
"מוזיקה ואמנות זה יפה, אבל עם ישראל צריך עכשיו להשלים עם עצמו", אמר, והוסיף כי בעיניו יש להרחיק מהשיח הציבורי את מי שפוגעים במדינה ובאחדות העם.
התרעות פיקוד העורף